בלוג הנחש |

על הכל ומכל הצדדים.

אקרא את עצמי לסדר אם אני אחרוג

יום שישי 9 ביולי, 2010

ח"כ אחמד טיבי נאלץ למלא שני תפקידים בעת ובעונה אחת: יושב ראש הכנסת וח"כ נואם מן המניין. כדי למנוע בלבול, נאלץ אחמד להסביר את המצב המסובך ולנהל שיחה בינוי ובין עצמו. משעשע.

——

אני עדיין חייב לכם פוסט, אבל מסתבר שנופל עלי מבול של סרטוני יוטיוב משעשעים שקשה להתעלם ממנו. ושאני עצלן.


בדיוק בעובי הנכון

יום חמישי 8 ביולי, 2010

חברת המחשבים MSI מפגינה ביצים (או תחת) של שור ומפיצה את הפרסומת המוזרה, המצחיקה, ההזויה ביותר שנתקלתי בה. הפרסומת הויראלית שוחררה ליוטיוב ב2009 וזכתה עד כה ליותר מ3 מליון צפיות. המיני-סייט שנבנה עבורה כבר לא עובד (בכל זאת… עברה תקופה). להנאתכם:


אני אוהב את צה"ל!

יום שני 5 ביולי, 2010

טוב נו, בואו נחסוך במילים גדולות, בואו נגיד שדעתי לגביו מורכבת וכו' וכו'

בכל מקרה, הנה קטע קצר שמזכיר לנו שחיילי צה"ל הם גם חבר'ה צעירים בני 18-21 שסיימו תיכון לא מזמן, וסה"כ באמת לא בחרו להיוולד לתוך המציאות אליה נולדו. תודה למורד שטרן שפירסם את הסרטון על הWALL שלו בפייסבוק.

[עריכה: הסרטון הורד מהרשת והועלה מחדש ע"י משתמש אחר. הנה הוא]

———————-

נ.ב. אני חייב לכם וואחד פוסט על התקופה הריקה פה, צפו לאחד כזה בערב. אני מתכוון לכתוב פוסט הבהרה שכזה, שינסה להבהיר כמה מהדברים שכתבתי פה לאחרונה. מקווה שיהיו לי הכוח והמוטיבציה לעשות זאת.


כולם מחרימים את כולם

יום ראשון 20 ביוני, 2010

בחודשים האחרונים אנו עדים למס' רב של חרמים כאלו ואחרים. בעוד שחלק מהם טיפשים עד גיחוך, חלקם עלולים להשפיע ישירות על חיינו. אני לא מתכוון לשפוט חרמים אלו, אלא רק להציגם בפניכם. במידה ושמעתם על חרם שאינו מופיע פה, ספרו לי על כך.

* אמנים מחו"ל מחרימים את ישראל.

* פלסטינים מחרימים תוצרת התנחלויות.

* ארגוני שמאל באיטליה מחרימים תוצרת התנחלויות.

* רמי לוי (רשת שיווק) מחרים את טורקיה.

* חילונים מחרימים מוצרים עם תו "בד"ץ העדה החרדית".

* איגוד הנמלים בשבדיה מחרים אוניות וסחורות ישראליות.

* דתיים מחרימים את גוגל.

* גאים ספרדים מחרימים גאים ישראלים.

* יוצרים מחרימים סדרה במימון התאחדות התעשיינים.

* החרדים מחרימים את אלקטרה.

* סלבס מחרימים את חברת הנפט BP. (הראשון שמסביר לי כיצד יתבטא החרם הזה יוחרם ע"י הנחש מהחלק העליון של הדף)

מה דעתך? האם חרם הוא כלי יעיל להשגת מטרה?


מלחמה בכוחות החושך

יום שני 14 ביוני, 2010

ביבי נתניהו, ראש הממשלה המאוד לא מכובד של מדינתנו הקטנה, האהובה והכובשת (בו זמנית ומבלי סתירה כלשהי) כנראה איבד את הצפון, או המערב. אם עד עכשיו שמענו עשרות קשקשנים זוטרים מבלבלים את השכל על עולם אכזר וענק שרק שונא אותנו ומחפש להשמידנו – עכשיו גם ראש הממשלה שלנו הולך בדרכם. שימו לב שכשאני אומר "שלנו", אני לא מתכוון, חס וחלילה, לכך שאותו פושע מייצג אותי או את שאר האנשים המדינה שראשם לא טמון באדמה.

כוחות חשוכים מימי הביניים קמים עלינו.

[...]

המשט לעזה איננו מקרה חד פעמי. אנחנו בתוך מאבק קשה ומתמשך נגד מדינת ישראל. את נחשול השנאה מובילים אויבי ישראל בעולם. הם מנסים לצבוט אותנו בצבת ברזל של טילים וטרור, ולשלול את זכותה של ישראל להגנה עצמית, ואת זכותם של חיילי צה"ל להגן על חייהם.

"כוחות חשוכים" – האם אנחנו מדברים כאן על שדים ומפלצות אשר מחפשים להרע למדינה? האם מכשפות וערפדים שורצים בכל פינות העולם ומחכים לרגע בו נפנה אליהם את גבינו? מובן שלא. המושג "כוחות חשוכים" הוא מושג דמגוגי שחושף את התרמית העלובה של נתניהו: אין כוחות חשוכים. כאשר ישראל פושעת (כיבוש כבר 43 שנה, ומדי חודש אירוע רצח חפים מפשע כזה או אחר) – הגיוני שתספוג ביקורת. זה לא שמישהו רק מחכה שנפשע, זה שאנו פושעים ומצפים שיתעלמו מכך.

"מאבק קשה ומתמשך נגד מדינת ישראל…" – בוודאי, אדון ביבי. כוווווווולם שונאים אותנו, כווווולם שונאים אותך, כווווולם נגדנו וכוווווווולם רוצים להשמיד אותך. תן לי לספר לך את האמת ביביל'ה: נחשול השנאה הוא לא יותר מגל קטן של כעס עולמי מוצדק, וצבת ברזל של טילים וטרור אינם אלא דרך התקיפה של ארגון טרור קטן ומפוחד, שאינו משתווה בכוח ההרס שלו לכוחו של צה"ל. אז נכון, יש חמאס ששונא אותנו ופוגע בנו. החמאס, מאז הקמתו, לא היווה איום על קיום מדינת ישראל ולא הרג חצי מכמות האנשים שהרג צבא ההגנה על ישראל. ישראל לא נמצא במגננה, היא נמצאת במתקפה תמידית – כבר 43 שנה, והיא מסרבת לדון בשלום. ובחיאת, טיעון "החיים בשדרות" נטחן הלוך ושוב בבלוג הזה- אין ספק שהחיים תחת טילים קשים, נוראיים ובהחלט לא צריכים להיות מנת חלקם של אזרחים. האם המלחמה בעזה פתרה בעיה זו? לא! לעומת זאת, בזמן הפסקת האש שקדמה למלחמה, פסקו הטילים מלמרר את חייהם של תושבי שדרות. אז, שלא יעבדו עליכם.

(הציטוטים מובאים מכתבה בynet)


מונדיאל 2010

יום שני 7 ביוני, 2010

עוד מעט… רק עוד מעט וזה מגיע… קצת יותר משלושה ימים לפתיחת המונדיאל הגדול. למרות שבעת הקמת הבלוג הייתי בטוח שאכתוב בו הרבה על ספורט, לצערי פשוט לא יצא לי (נו נו, אבל בפוליטיקה לא חסכתי). בכל מקרה, הפעם הגיע אירוע ספורטיבי שאני פשוט לא יכול להתעלם ממנו – אליפות הכדורגל העולמית – המונדיאל.

לוגו המונדיאל 2010

לוגו המונדיאל 2010

בשנים האחרונות כל קשר ביני לבין ספורט הסתכם באהדתי להפועל תל אביב בכדורגל. מלבד כמה משחקים בינלאומיים טובים ומשחקי ליגת-על מכריעים, התעניינתי כמעט רק באדומה שלי. אמנם בגילי הצעיר לא זכיתי לחוות מונדיאלים רבים, אבל ברור לי שמדובר בחגיגה אחת גדולה. במשחקי המונדיאל נזכה לראות את הנבחרות הבכירות בעולם (עפ"י אבי לוזון אנחנו ממש ברמתן… בולשיט) מתמודדות אחת מול השניה בשיא הכוח והספורטיביות. נזכה להתאסף עם החבר'ה ועם פיצוחים ושתיה קלה מול הטלויזיה הכי גדולה שנמצא ולהתענג על משחקי כדורגל מצוינים (וכמובן- קללות עסיסיות ברוח ספורטיבית). נזכה לחגוג, פשוט לחגוג כל גול וכל ניצחון וכל משחק מרהיב.

והמשפט האחרון בפסקה הקודמת מתקשר לעוד משהו קטן- משרד יח"צ חביב שלח לי פרסומת של קוקה קולה בצירוף כדור כדורגל ממותג ומשקפי תלת-מימד (כדי שאוכל לצפות בפרסומת התלת-מימדית בטלויזיה). הפרסומת מציגה את רגעי החגיגה של המונדיאל בצורה מאוד יפה ומרעננת, וכמובן (פרסומת, לא?) מקשרת אותם לקוקה-קולה. פרסומת חביבה למדי, הנה היא:


בשבי הישראלי

יום שני 24 במאי, 2010

מהיום, חבריי, אל לנו לקרוא לאסירים הפלסטינים "אסירים", שכן הם שבויים. כן רבותי, לאסירים יש זכויות מוגדרות בחוק. לשבויים, כנראה, יש זכויות מופחתות או שאין זכויות כלל. גלעד שליט הוא שבוי, 9,000 פלסטינים (נכון ל2006) הם שבויים גם כן. גם להם, מהיום, אין זכויות של אסירים. אסור להם לקרוא, לראות טלויזיה, לראות ביקורים, לפגוש בני משפחה או עורכי דין. בשבי הישראלי מוחזקים 9,000 גלעד-שליטים.

ואל תגידו לי שגלעד הוא חף מפשע והם טרוריסטים- זה לא נכון. כפי שגלעד שליט שירת בצבא ישראל- הלא הוא צבא כיבוש שרצח 1434 פלסטינים רק בשנת 2009, כך שירתו חלק ניכר מהשבויים הפלסיטינים בחמאס (שימו לב שיש בינהם מספר רב של חפים מפשע ומחציתם לא נשפטו) – הלא הוא ארגון טרור.

מי שתמך בלקיחת האסירים הפלסטינים כשבויים הוא במקרה הטוב טיפש (מישהו באמת חשב שזה ילחץ על החמאס?), ובמקרה הרע חלאה צמאת דם.

(גם יוסי גורביץ כתב על הרעת תנאי האסירים הפלסטינים [הערה שניה])


מה היית עושה עם מליון ש"ח?

יום חמישי 13 במאי, 2010

הבהרה: פוסט זה הוא פוסט משולב יחסי-ציבור: הוא נכתב עבור חברת פפסי, אך לא בעבור תמורה כלשהי (אם כי ניתנה לי "מתנה" על הגעתי לאירוע הבלוגרים של פפסי). הפוסט פורסם מכיוון שאני מאמין שיש לו ערך עבור קוראי, ולא עקב התחייבות כזאת או אחרת לחברת פפסי. כמו כן, חברת פפסי לא מעורבת כלל בתוכן הפוסט. למרות זאת, בהתחשב בנסיבות, יתכן ודעתי מוטה לצד זה או אחר ולכן יש להתייחס לפוסט זה כאל תוכן בידורי-פרסומי ויש להפרידו משאר התוכן המוצג בבלוג.

________________________________________________________________

החבר'ה בפפסי החליטו להזמין אותי למסיבת בלוגרים לרגל השקת קמפיין פרסומי חדש. המסיבה התקיימה בקומה ה66 במגדל הכי גבוה במזרח התיכון והובטח כיבוד נחמד. שאני לא אגיע? האמת שהברזתי כבר לכמה וכמה הצעות דומות, אבל הפעם החלטתי להגיע ולשמוע.

הקמפיין שפפסי הציגו נקרא Big Spender – בעברית: "הבזבזן הגדול". מדובר בתחרות בין משתמשי פייסבוק שהפרס לזוכה בה הוא יום בילוי בעלות מליון ש"ח. כיצד זוכים? יש להציע דרכים לבזבוז המליון מבלי לקנות שום דבר חומרי – אך ורק חוויות, ולשכנע את מצביעי פייסבוק להצביע לו. הרעיון של בזבוז כסף מוצהר בהחלט עורר בי אנטי כלשהו, אך ההחלטה שעל הכסף לשמש לחוויות בלבד בהחלט ניחמה אותי. עדיין מדובר בקמפיין בזבזני-ראוותני-משהו, אבל הוא לא שלילי בהכרח. עוד לפני שראיתי הצעות של אחרים, חשבתי על מגוון הצעות משלי שבהן אוכל לשלב ביום הכיף הזה בעיקר תרומה לקהילה. החל מחלוקת מזון להומלסים (אני בהחלט יכול להינות מזה, אך הדבר לא ישים כ"כ) ועד למופעי בידור חינמיים-איכותיים (הרי יש תקציב) בפריפריה ובבתי חולים.

שמחתי לגלות שהרבה אנשים חשבו כמוני והציעו הרבה דרכים אפשריות ל"בזבז" (הרי כבר לא מדובר בבזבוז) את הכסף על הקהילה, ואני בהחלט מקווה שאחד ממציעי הרעיונות הללו יזכה לממש אותו.

מדובר בקמפיין מסחרי נטו שמטרתו היחידה היא פרסום המותג פפסי-מקס, אך הוא משאיר פתח רחב יחסית להפיכתו לקמפיין שמשרת גם את האינטרס הציבורי. יש לכם רעיון טוב? הציעו אותו באפליקציית הפייסבוק של הביג ספנדר.

Big SpenderBig Spender


כלי חדש בידי מנהיגי המדינה

יום רביעי 12 במאי, 2010

השב"כ, שירות הבלבולי-ביצים הכללי, מציג שירות חדש: במשבר פוליטי? עומד לפני משא ומתן ולא מוצא דרך להתחמק ממנו? רוצה עצב דעת קהל ללא כל עבודה קשה? חטיפה לפי הזמנה היא הכלי בשבילך! מהיום כלי חדש בידי מנהיגי ישראל- נטרול קולות מתנגדים מתוך המדינה ע"י רצח-אופי ועינויים פיזיים. כלי זה הוא כלי נוח ויעיל לעיצוב דעת קהל ולסירוס מתנגדים במהירות מירבית וללא סיכונים.

עוד חטיפה, הפעם של טורכי הפעיל בארגון סיוע הומניטרי לתושבי עזה. גם הוא חשוד בריגול (פורמאלית: "סיכון הביטחון הציבורי"), והמחשבה הראשונה שקפצה לראשי כששמעתי על הפרשה היא: כיצד לעזאזל יכול כל אדם, גם אם אינו מתגורר בישראל כלל, להשיג מידע כ"כ מסווג של המדינה? יש שתי תשובות אפשריות: 1) הכל בוויקיפדיה. 2) לא, אי אפשר להשיג כזה מידע בקלות.

ובכן, התשובה ההגיונית בעייני היא השניה, ואני בהחלט מאמין שאף אחד מהחטופים האחרונים ניסה או הצליח להשיג מידע מסווג ולהעביר אותו לידי ארגוני טרור.

אני מאמין שכלל מסע החטיפות האחרון מטרתו היחידה היא עיצוב דעת הקהל הישראלי לפחד מן האחר ומבעל הדעה השונה. השב"כ מנסה לגרום לנו לחשוב שהמתנגדים לציונות הם בעצם מתנגדים לקיומה של מדינת ישראל ושהם כולם פעילים למען השמדתה. חדשות לי לכם, מבלבלי-ביצים יקרים: אני מאמין בזכותו של העם היהודי למדינה משל עצמו. אני גם מאמין שאם אנחנו כבר פה, אנחנו לא צריכים ללכת. כמו כן, אני מאמין שגם לעם הפלסיטיני מגיעה מדינה עצמאית, וגם היא באיזורנו. אין כל סתירה בין הדברים, כי אם נרצה- אין זו אגדה.


עוד חטיפות מטעם השב"כ

יום שני 10 במאי, 2010

כחלק מהתוכנית הגדולה של שירות הבלבולי-ביצים הכללי (השב"כ) לפגוע תדמיתית ופיזית בכל הפעילים האנטי-ציונים (או בעברית: אנשים שאכפת להם מאנשים אחרים יותר מאשר מכסף ומאדמות "קדושות") נעצר נחטף ביום חמישי שעבר, בסודיות מוחלטת (שמא יגלה העם או העולם על המחדל) אמיר מח'ול. אמיר מח'ול הוא ישראלי-פלסטיני המוכר בחברה הערבית במדינה כפעיל למען זכויות הערבים בישראל, ואחיו של ח"כ לשעבר, עיסאם מח'ול. אמיר מואשם בריגול ובשאר ירקות, למרות שניתן להבין מאופן המעצר והנסיון לשמור עליו בסודיות שהוא, כנראה, חף מפשע. רק היום הותר לפרסום דבר החטיפה, אם כי מידע אודותיה הגיע לידי כבר ביום ההתרחשות ואני התאפקתי שלא לפרסמו עד שיגיעו לידי מידע יותר ברור, מדויק ומהימן.

כמו מח'ול, נחטף לפני שבועיים גם עומר סעיד, פעיל בכיר בבל"ד. סעיד זכה לראות את עורך דינו רק אתמול, כאמור- שבועיים ממועד חטיפתו. סעיד העיד על חקירות ארוכות, מייגעות ומתישות. מפתיע? לא אותי, לא אותך, וכנראה שגם לא כל אדם ערני אחר במדינת הציונים.

(כתבה בנושא  באתר ynet – הפרשה החדשה: אמיר מח'ול חשוד בריגול)