בלוג הנחש |

אליהו, ראשית אני מתנצל על הטעות באיות שמך ובנתונים לגבי הסרטונים. הנה תגובתי לפוסט האורח שפרסמת פה:

לפי דעתי, אתה מאוד מפספס את המטרה של הלקוחות שלך. להם לא אכפת כמה המיזם שלך מפורסם, ולא אכפת להם אם במקרה הוזכר שמם כבדרך אגב בכתבה בטלויזיה. אנשים שמוכרים מוצר, מחפשים קונים.

ההתהלכות שלך עם חולצה היא לא יותר מקורית או מושכת תשומת לב מבאנר באתר אינטרנט גדול, והיא בטח זוכה להרבה פחות חשיפה. אדם שפוי לא יקנה מוצר בגלל שהוא ראה את הלוגו שלו על חולצה או בגלל סרטון משעמם מיוטיוב. פרסומת צריכה להיות משכנעת, מיוחדת ובעיקר ממוקדת, הפרסומת שאתה מציע (באחידות, לכל לקוחותיך) רחוקה מלהיות כזאת.

בפוסט האורח שפרסמת אצלי הנחת ש5% מהצופים בקמפיין שלך קונים את המוצר המפורסם. אתה באמת כל כך תמים? אני בטוח שאפילו אתה לא מאמין ש5% מהצופים בקמפיינים שלך באמת קונים. אליהו, פעם ערכת מדידה או אפילו הערכה של אחוזי מכירה אל מול כמות צופים? (כפי שעושים מפרסמים מקצועיים, אגב) אם כן, אשמח לקרוא את הנתונים. עד אז, חמשת האחוזים האלה הם מבחינתי לא יותר ממספר מופרך שאינו משקף יותר מחלום מתוק. יש שתי סיבות עיקריות מדוע הקמפיינים שלך לא יכולים להצליח למכור מוצר:

1) אתה מציע את אותה סוג פרסומת לכל מוצר. אין פה מקוריות או התאמת פרסומת ללקוח, ולכן הסיכוי שתצליח לגרום ללקוח פוטנציאלי להסתכל עלייך הוא נמוך מאוד (ואין מה לדבר על לקנות ממך…).

2) הפרסום אצלך לא מגיע לקהל יעד ממוקד או לקהל יעד גדול מספיק, אלא בתפוצה מאוד צרה (הרבה פחות מתפוצה ממוצעת של באנר באתר גדול) ולא ממוקדת בכלל (אם להיות אמיתי, אני סבור כי רוב הצופים שלך [ולא משנה באיזו מדיה] הם אנשי פרסום).

יודע משהו? סלח לי על התקיפה, אבל כל העסק שלך נראה מפוקפק. אני מאמין בלב שלם שאתה יודע שאתה לא מוכר מוצרים, אלא את עצמך. אני לא יודע כמה הצעות לעבודה במשרדי פרסום קיבלת, אני מאוד מקווה שלא הרבה. כי אם המייל שלך מוצף בכאלה (הגיוני בהתחשב בבאזז שיצרת סביב עצמך בקרב קהל הפרסומאים), המצב פה עגום.

אליהו, אסכם את הפוסט שלי בשתי שאלות: אתה באמת חושב שהפרסום אצלך מניב רווח כלשהו למפרסמים? אתה עובד עלינו או על עצמך?