אי שם ב2009 נשכחה הצעת החוק הדיקטטורית של ש"ס – חוק סינון אתרים. חוק לפיו יצונזרו אתרי אינטרנט, לפי ראות עיניו של הצנזור הדיקטטורי מטעם ש"ס, ע"י הספקיות כברירת מחדל. אדם אשר ירצה לגשת לאתר חסום יאלץ לבקש זאת מפורשות מהספקית. לא, חברים יקרים, חוק זה לא נועד להגן על ילדכם מפני תוכן פוגעני או בלתי ראוי. אם כי ש"ס בטוחים שאתם לא מסוגלים לעשות זאת בעצמכם. חוק זה נועד אך ורק למטרה אחת – הכנת המדינה לשלטון טוטליטרי, דמוקרטי שבכאילו.
בכל מקרה, הכתבה האחרונה על החוק נמצאת אי שם באמצע 2009. כנראה שהחוק ננטש לתקופה כזו או אחרת. מחקו את החיוך מפניכם, אני בטוח שהחוק יועבר וימומש בשנים הקרובות. ואז תיגמר הדמוקרטיה. בעצם, למה צריך חוק כשיש מדים ואקדחים?
משטרת ישראל, למרות שאין שום חוק המתיר לה לעשות כן, החלה לחסום אתרי אינטרנט. מדובר בצעד טוטליטרי ומסוכן, כזה שכרגע פוגע בציבורים אקראיים (הרי מטופש לחשוב שהמשטרה תחשוף את תוכניתה הזדונית עוד בשלבי ההתחלה) כגון המהמרים באינטרנט, גולשי האתרים הפורנוגרפיים וכו'. בהמשך, כמובן, גם אתרים המשדלים לעבירה על החוק. ואז, אתרים שחושפים מידע שעובר על החוק. ואז, אתרים שמעודדים הפיכה, או מתנגדים להגדרתה של ישראל כציונית ודמוקרטית. או רק להגדרתה כציונית. או כאלה שמתנגדים לאייתוללה. סליחה, לשלטון. יש מצב שגם את בלוג הנחש הם יצנזרו*.
הבלוגוספירה שותקת שתיקה רועמת, וכרגע עושה רושם שאני הראשון להתרעם על הצעד המשטרתי הכ"כ מסוכן הזה. בלוגרים, עורו קומו ועמדו על המשמר!
לאחרונה התוודעתי לז'אנר מוזיקלי שמשך את אוזניי בצורה יוצאת דופן. ז'אנר הפאנק הוא ז'אנר וותיק אשר שורשיו באמצע שנות ה70 ואשר חווה עליות ומורדות בפופולריותו במשך השנים.
להקת "הראמונס" נחשבת ללהקת הפאנק הראשונה, אם כי היו אלה הסקס פיסטולס שפרצו לתודעת הכלל עם סגנון זה. סגנון הפאנק מאופיין במוזיקה מהירה, רועשת (לעיתים קרובות, בלתי ניתן או קשה מאוד להבין את המילים) ובמסרים חברתיים ואנטי-ממסדיים.
הז'אנר המוזיקלי התרחב תוך זמן קצר לתנועה חברתית ענקית, אשר דגלה בעיקר באנרכיזם ובדעות שמאליות במגוון נושאים: זכויות אדם, זכויות בעלי חיים, פמניזם וכו'. הפאנקיסטים – אנשים אשר דוגלים בסגנון חיים התואם את הז'אנר המוזיקלי והחברתי – נוהגים להבדיל את עצם מן הכלל ע"י לבוש שונה ואי השתלבות במסגרות המוניות. כמו כן, הם לוקחים חלק בפעילויות פוליטיות התואמות את השקפת עולמם.
עד כאן הסיכום התיאורטי- עוד מידע תמצאו בויקיפדיה. מכאן – קבלו טעימה קטנה מהסגנון הכ"כ ענק הזה.
ח"כ אחמד טיבי נאלץ למלא שני תפקידים בעת ובעונה אחת: יושב ראש הכנסת וח"כ נואם מן המניין. כדי למנוע בלבול, נאלץ אחמד להסביר את המצב המסובך ולנהל שיחה בינוי ובין עצמו. משעשע.
——
אני עדיין חייב לכם פוסט, אבל מסתבר שנופל עלי מבול של סרטוני יוטיוב משעשעים שקשה להתעלם ממנו. ושאני עצלן.
טוב נו, בואו נחסוך במילים גדולות, בואו נגיד שדעתי לגביו מורכבת וכו' וכו'
בכל מקרה, הנה קטע קצר שמזכיר לנו שחיילי צה"ל הם גם חבר'ה צעירים בני 18-21 שסיימו תיכון לא מזמן, וסה"כ באמת לא בחרו להיוולד לתוך המציאות אליה נולדו. תודה למורד שטרן שפירסם את הסרטון על הWALL שלו בפייסבוק.
[עריכה: הסרטון הורד מהרשת והועלה מחדש ע"י משתמש אחר. הנה הוא]
———————-
נ.ב. אני חייב לכם וואחד פוסט על התקופה הריקה פה, צפו לאחד כזה בערב. אני מתכוון לכתוב פוסט הבהרה שכזה, שינסה להבהיר כמה מהדברים שכתבתי פה לאחרונה. מקווה שיהיו לי הכוח והמוטיבציה לעשות זאת.
בחודשים האחרונים אנו עדים למס' רב של חרמים כאלו ואחרים. בעוד שחלק מהם טיפשים עד גיחוך, חלקם עלולים להשפיע ישירות על חיינו. אני לא מתכוון לשפוט חרמים אלו, אלא רק להציגם בפניכם. במידה ושמעתם על חרם שאינו מופיע פה, ספרו לי על כך.
ביבי נתניהו, ראש הממשלה המאוד לא מכובד של מדינתנו הקטנה, האהובה והכובשת (בו זמנית ומבלי סתירה כלשהי) כנראה איבד את הצפון, או המערב. אם עד עכשיו שמענו עשרות קשקשנים זוטרים מבלבלים את השכל על עולם אכזר וענק שרק שונא אותנו ומחפש להשמידנו – עכשיו גם ראש הממשלה שלנו הולך בדרכם. שימו לב שכשאני אומר "שלנו", אני לא מתכוון, חס וחלילה, לכך שאותו פושע מייצג אותי או את שאר האנשים המדינה שראשם לא טמון באדמה.
כוחות חשוכים מימי הביניים קמים עלינו.
[...]
המשט לעזה איננו מקרה חד פעמי. אנחנו בתוך מאבק קשה ומתמשך נגד מדינת ישראל. את נחשול השנאה מובילים אויבי ישראל בעולם. הם מנסים לצבוט אותנו בצבת ברזל של טילים וטרור, ולשלול את זכותה של ישראל להגנה עצמית, ואת זכותם של חיילי צה"ל להגן על חייהם.
"כוחות חשוכים" – האם אנחנו מדברים כאן על שדים ומפלצות אשר מחפשים להרע למדינה? האם מכשפות וערפדים שורצים בכל פינות העולם ומחכים לרגע בו נפנה אליהם את גבינו? מובן שלא. המושג "כוחות חשוכים" הוא מושג דמגוגי שחושף את התרמית העלובה של נתניהו: אין כוחות חשוכים. כאשר ישראל פושעת (כיבוש כבר 43 שנה, ומדי חודש אירוע רצח חפים מפשע כזה או אחר) – הגיוני שתספוג ביקורת. זה לא שמישהו רק מחכה שנפשע, זה שאנו פושעים ומצפים שיתעלמו מכך.
"מאבק קשה ומתמשך נגד מדינת ישראל…" – בוודאי, אדון ביבי. כוווווווולם שונאים אותנו, כווווולם שונאים אותך, כווווולם נגדנו וכוווווווולם רוצים להשמיד אותך. תן לי לספר לך את האמת ביביל'ה: נחשול השנאה הוא לא יותר מגל קטן של כעס עולמי מוצדק, וצבת ברזל של טילים וטרור אינם אלא דרך התקיפה של ארגון טרור קטן ומפוחד, שאינו משתווה בכוח ההרס שלו לכוחו של צה"ל. אז נכון, יש חמאס ששונא אותנו ופוגע בנו. החמאס, מאז הקמתו, לא היווה איום על קיום מדינת ישראל ולא הרג חצי מכמות האנשים שהרג צבא ההגנה על ישראל. ישראל לא נמצא במגננה, היא נמצאת במתקפה תמידית – כבר 43 שנה, והיא מסרבת לדון בשלום. ובחיאת, טיעון "החיים בשדרות" נטחן הלוך ושוב בבלוג הזה- אין ספק שהחיים תחת טילים קשים, נוראיים ובהחלט לא צריכים להיות מנת חלקם של אזרחים. האם המלחמה בעזה פתרה בעיה זו? לא! לעומת זאת, בזמן הפסקת האש שקדמה למלחמה, פסקו הטילים מלמרר את חייהם של תושבי שדרות. אז, שלא יעבדו עליכם.
עוד מעט… רק עוד מעט וזה מגיע… קצת יותר משלושה ימים לפתיחת המונדיאל הגדול. למרות שבעת הקמת הבלוג הייתי בטוח שאכתוב בו הרבה על ספורט, לצערי פשוט לא יצא לי (נו נו, אבל בפוליטיקה לא חסכתי). בכל מקרה, הפעם הגיע אירוע ספורטיבי שאני פשוט לא יכול להתעלם ממנו – אליפות הכדורגל העולמית – המונדיאל.
לוגו המונדיאל 2010
בשנים האחרונות כל קשר ביני לבין ספורט הסתכם באהדתי להפועל תל אביב בכדורגל. מלבד כמה משחקים בינלאומיים טובים ומשחקי ליגת-על מכריעים, התעניינתי כמעט רק באדומה שלי. אמנם בגילי הצעיר לא זכיתי לחוות מונדיאלים רבים, אבל ברור לי שמדובר בחגיגה אחת גדולה. במשחקי המונדיאל נזכה לראות את הנבחרות הבכירות בעולם (עפ"י אבי לוזון אנחנו ממש ברמתן… בולשיט) מתמודדות אחת מול השניה בשיא הכוח והספורטיביות. נזכה להתאסף עם החבר'ה ועם פיצוחים ושתיה קלה מול הטלויזיה הכי גדולה שנמצא ולהתענג על משחקי כדורגל מצוינים (וכמובן- קללות עסיסיות ברוח ספורטיבית). נזכה לחגוג, פשוט לחגוג כל גול וכל ניצחון וכל משחק מרהיב.
והמשפט האחרון בפסקה הקודמת מתקשר לעוד משהו קטן- משרד יח"צ חביב שלח לי פרסומת של קוקה קולה בצירוף כדור כדורגל ממותג ומשקפי תלת-מימד (כדי שאוכל לצפות בפרסומת התלת-מימדית בטלויזיה). הפרסומת מציגה את רגעי החגיגה של המונדיאל בצורה מאוד יפה ומרעננת, וכמובן (פרסומת, לא?) מקשרת אותם לקוקה-קולה. פרסומת חביבה למדי, הנה היא:
מהיום, חבריי, אל לנו לקרוא לאסירים הפלסטינים "אסירים", שכן הם שבויים. כן רבותי, לאסירים יש זכויות מוגדרות בחוק. לשבויים, כנראה, יש זכויות מופחתות או שאין זכויות כלל. גלעד שליט הוא שבוי, 9,000 פלסטינים (נכון ל2006) הם שבויים גם כן. גם להם, מהיום, אין זכויות של אסירים. אסור להם לקרוא, לראות טלויזיה, לראות ביקורים, לפגוש בני משפחה או עורכי דין. בשבי הישראלי מוחזקים 9,000 גלעד-שליטים.
ואל תגידו לי שגלעד הוא חף מפשע והם טרוריסטים- זה לא נכון. כפי שגלעד שליט שירת בצבא ישראל- הלא הוא צבא כיבוש שרצח 1434 פלסטינים רק בשנת 2009, כך שירתו חלק ניכר מהשבויים הפלסיטינים בחמאס (שימו לב שיש בינהם מספר רב של חפים מפשע ומחציתם לא נשפטו) – הלא הוא ארגון טרור.
מי שתמך בלקיחת האסירים הפלסטינים כשבויים הוא במקרה הטוב טיפש (מישהו באמת חשב שזה ילחץ על החמאס?), ובמקרה הרע חלאה צמאת דם.
השב"כ, שירות הבלבולי-ביצים הכללי, מציג שירות חדש: במשבר פוליטי? עומד לפני משא ומתן ולא מוצא דרך להתחמק ממנו? רוצה עצב דעת קהל ללא כל עבודה קשה? חטיפה לפי הזמנה היא הכלי בשבילך! מהיום כלי חדש בידי מנהיגי ישראל- נטרול קולות מתנגדים מתוך המדינה ע"י רצח-אופי ועינויים פיזיים. כלי זה הוא כלי נוח ויעיל לעיצוב דעת קהל ולסירוס מתנגדים במהירות מירבית וללא סיכונים.
עוד חטיפה, הפעם של טורכי הפעיל בארגון סיוע הומניטרי לתושבי עזה. גם הוא חשוד בריגול (פורמאלית: "סיכון הביטחון הציבורי"), והמחשבה הראשונה שקפצה לראשי כששמעתי על הפרשה היא: כיצד לעזאזל יכול כל אדם, גם אם אינו מתגורר בישראל כלל, להשיג מידע כ"כ מסווג של המדינה? יש שתי תשובות אפשריות: 1) הכל בוויקיפדיה. 2) לא, אי אפשר להשיג כזה מידע בקלות.
ובכן, התשובה ההגיונית בעייני היא השניה, ואני בהחלט מאמין שאף אחד מהחטופים האחרונים ניסה או הצליח להשיג מידע מסווג ולהעביר אותו לידי ארגוני טרור.
אני מאמין שכלל מסע החטיפות האחרון מטרתו היחידה היא עיצוב דעת הקהל הישראלי לפחד מן האחר ומבעל הדעה השונה. השב"כ מנסה לגרום לנו לחשוב שהמתנגדים לציונות הם בעצם מתנגדים לקיומה של מדינת ישראל ושהם כולם פעילים למען השמדתה. חדשות לי לכם, מבלבלי-ביצים יקרים: אני מאמין בזכותו של העם היהודי למדינה משל עצמו. אני גם מאמין שאם אנחנו כבר פה, אנחנו לא צריכים ללכת. כמו כן, אני מאמין שגם לעם הפלסיטיני מגיעה מדינה עצמאית, וגם היא באיזורנו. אין כל סתירה בין הדברים, כי אם נרצה- אין זו אגדה.
כחלק מהתוכנית הגדולה של שירות הבלבולי-ביצים הכללי (השב"כ) לפגוע תדמיתית ופיזית בכל הפעילים האנטי-ציונים (או בעברית: אנשים שאכפת להם מאנשים אחרים יותר מאשר מכסף ומאדמות "קדושות") נעצר נחטף ביום חמישי שעבר, בסודיות מוחלטת (שמא יגלה העם או העולם על המחדל) אמיר מח'ול. אמיר מח'ול הוא ישראלי-פלסטיני המוכר בחברה הערבית במדינה כפעיל למען זכויות הערבים בישראל, ואחיו של ח"כ לשעבר, עיסאם מח'ול. אמיר מואשם בריגול ובשאר ירקות, למרות שניתן להבין מאופן המעצר והנסיון לשמור עליו בסודיות שהוא, כנראה, חף מפשע. רק היום הותר לפרסום דבר החטיפה, אם כי מידע אודותיה הגיע לידי כבר ביום ההתרחשות ואני התאפקתי שלא לפרסמו עד שיגיעו לידי מידע יותר ברור, מדויק ומהימן.
כמו מח'ול, נחטף לפני שבועיים גם עומר סעיד, פעיל בכיר בבל"ד. סעיד זכה לראות את עורך דינו רק אתמול, כאמור- שבועיים ממועד חטיפתו. סעיד העיד על חקירות ארוכות, מייגעות ומתישות. מפתיע? לא אותי, לא אותך, וכנראה שגם לא כל אדם ערני אחר במדינת הציונים.
