בחודשים האחרונים אנו עדים למס' רב של חרמים כאלו ואחרים. בעוד שחלק מהם טיפשים עד גיחוך, חלקם עלולים להשפיע ישירות על חיינו. אני לא מתכוון לשפוט חרמים אלו, אלא רק להציגם בפניכם. במידה ושמעתם על חרם שאינו מופיע פה, ספרו לי על כך.

* אמנים מחו"ל מחרימים את ישראל.

* פלסטינים מחרימים תוצרת התנחלויות.

* ארגוני שמאל באיטליה מחרימים תוצרת התנחלויות.

* רמי לוי (רשת שיווק) מחרים את טורקיה.

* חילונים מחרימים מוצרים עם תו "בד"ץ העדה החרדית".

* איגוד הנמלים בשבדיה מחרים אוניות וסחורות ישראליות.

* דתיים מחרימים את גוגל.

* גאים ספרדים מחרימים גאים ישראלים.

* יוצרים מחרימים סדרה במימון התאחדות התעשיינים.

* החרדים מחרימים את אלקטרה.

* סלבס מחרימים את חברת הנפט BP. (הראשון שמסביר לי כיצד יתבטא החרם הזה יוחרם ע"י הנחש מהחלק העליון של הדף)

מה דעתך? האם חרם הוא כלי יעיל להשגת מטרה?

ביבי נתניהו, ראש הממשלה המאוד לא מכובד של מדינתנו הקטנה, האהובה והכובשת (בו זמנית ומבלי סתירה כלשהי) כנראה איבד את הצפון, או המערב. אם עד עכשיו שמענו עשרות קשקשנים זוטרים מבלבלים את השכל על עולם אכזר וענק שרק שונא אותנו ומחפש להשמידנו – עכשיו גם ראש הממשלה שלנו הולך בדרכם. שימו לב שכשאני אומר "שלנו", אני לא מתכוון, חס וחלילה, לכך שאותו פושע מייצג אותי או את שאר האנשים המדינה שראשם לא טמון באדמה.

כוחות חשוכים מימי הביניים קמים עלינו.

[...]

המשט לעזה איננו מקרה חד פעמי. אנחנו בתוך מאבק קשה ומתמשך נגד מדינת ישראל. את נחשול השנאה מובילים אויבי ישראל בעולם. הם מנסים לצבוט אותנו בצבת ברזל של טילים וטרור, ולשלול את זכותה של ישראל להגנה עצמית, ואת זכותם של חיילי צה"ל להגן על חייהם.

"כוחות חשוכים" – האם אנחנו מדברים כאן על שדים ומפלצות אשר מחפשים להרע למדינה? האם מכשפות וערפדים שורצים בכל פינות העולם ומחכים לרגע בו נפנה אליהם את גבינו? מובן שלא. המושג "כוחות חשוכים" הוא מושג דמגוגי שחושף את התרמית העלובה של נתניהו: אין כוחות חשוכים. כאשר ישראל פושעת (כיבוש כבר 43 שנה, ומדי חודש אירוע רצח חפים מפשע כזה או אחר) – הגיוני שתספוג ביקורת. זה לא שמישהו רק מחכה שנפשע, זה שאנו פושעים ומצפים שיתעלמו מכך.

"מאבק קשה ומתמשך נגד מדינת ישראל…" – בוודאי, אדון ביבי. כוווווווולם שונאים אותנו, כווווולם שונאים אותך, כווווולם נגדנו וכוווווווולם רוצים להשמיד אותך. תן לי לספר לך את האמת ביביל'ה: נחשול השנאה הוא לא יותר מגל קטן של כעס עולמי מוצדק, וצבת ברזל של טילים וטרור אינם אלא דרך התקיפה של ארגון טרור קטן ומפוחד, שאינו משתווה בכוח ההרס שלו לכוחו של צה"ל. אז נכון, יש חמאס ששונא אותנו ופוגע בנו. החמאס, מאז הקמתו, לא היווה איום על קיום מדינת ישראל ולא הרג חצי מכמות האנשים שהרג צבא ההגנה על ישראל. ישראל לא נמצא במגננה, היא נמצאת במתקפה תמידית – כבר 43 שנה, והיא מסרבת לדון בשלום. ובחיאת, טיעון "החיים בשדרות" נטחן הלוך ושוב בבלוג הזה- אין ספק שהחיים תחת טילים קשים, נוראיים ובהחלט לא צריכים להיות מנת חלקם של אזרחים. האם המלחמה בעזה פתרה בעיה זו? לא! לעומת זאת, בזמן הפסקת האש שקדמה למלחמה, פסקו הטילים מלמרר את חייהם של תושבי שדרות. אז, שלא יעבדו עליכם.

(הציטוטים מובאים מכתבה בynet)

הפריצה לבלוג לפני יומיים הייתה מאוד מעצבנת. לאו דווקא בגלל שהשתגעתי בנסיון למצוא את הפרצה, אלא בגלל סיבת הפריצה לבלוג- דעתי הפוליטית והחברתית. אני יודע שהפוסטים שלי נוטים לעצבן אנשים רבים, ובעיקר חמומי מוח (שהרי אדם שאינו חמום מוח אינו נוטה להתעצבן משמיעת דעה שונה משלו). אני גם יודע שחלק מאותם חמומי מוח נוטים לנסות לפגוע בי ובבלוג, רובם ע"י תגובות נאצה מעצבנות אשר אני משתדל לא לסנן (- על זכות הביטוי שמעתם?). אבל האמת? הפריצה הזאת באה בהפתעה עבורי. הרגשתי מן תחושת ביטחון מסוימת שכנראה לא אחוש שוב בקרוב. כנראה שבמדינה הזאת קשה לבטא דעה שאינה מיינסטרימית מבלי לשמור על גבך.

אני מבקש ממכם, אוהבים ושונאים גם יחד: READ MY TEXT – אף אחד לא ישתיק אותי, אף אחד לא ימנע ממני להתבטא. כשיש לי מה להגיד, אני אומר אותו בצורה שבה אני בוחר ובמקום המתאים לכך. מובן?

יחד עם זאת, החלטתי לנקוט באמצעי חדש-ישן לשמירה על הבלוג- חסימת IP. במידה ותגובה כלשהי תעיד על אדם שהוא כאן מתוך רצון לפגוע בבלוג, בי או בקוראי הבלוג- אותו מגיב יחסם. כנ"ל לגבי אדם שיחשד בנסיון פריצה לבלוג או הפלה שלו.

כמו כן, זה הזמן להודות לאלון, חבר יקר שעזר לי, ולמנהל השרת עליו אני מתאחסן (גודקס), אור.

בשבת האחרונה (ה20 למרץ) נערכה הפגנה בגן לוינסקי בדרום ת"א נגד גירוש ילדי מהגרי עבודה. בהתחלה מעט חששתי כי מספר המשתתפים יהיה נמוך, אך עם הזמן האיזור התמלא מפגינים מלאי תקווה. להזכירכם, מדי שנה מובאים לארץ מאות עובדים זרים בעוד שהעובדים הזרים שהובאו בשנים קודמות נזרקים לרחובות ואז מגורשים מהמדינה כשהם חסרי כל. בתחילת שנת הלימודי הזאת, ולאחר לחץ ציבורי רב (שנוצר בעיקר באמצעות הפגנות דומות לזו) הוחלט להשהות את גירוש הילדים עד לסוף שנת הלימודים. כעת, אנו דורשים מתן אזרחות לאותם ילדים ישראלים, אשר גדלו פה וחונכו פה ומרגישים שייכים רק לפה. כמו כן, עלינו להילחם למען הפסקת פעילותם של סוחרי העבדים אחת ולתמיד. זכרו- אין ילד לא חוקי, אין אדם לא חוקי, יש חוקים גזעניים!

ווידאו שצילמתי לקראת סוף ההפגנה:

ניתן לשמוע ברקע (אם כי באיכות סאונד התואמת את איכות הצילום) את השיר "הבית שלי, הבית שלך" אשר הופק על ידי גיא מרוז והזמר עברי לידר ונכתב על ידי יובל אלבשן. השיר המלא בגרסא סופית ובאיכות שמע טובה יפורסם בקרוב.

מילות השיר:

בסוף הכיכר, תחת שלט גדול
מתקבצים לאיטם ילדי האתמול
סיני קטן, וילדה תורכייה
ניגרי סָמוּק ומולדבית יפה

הם קצת משחקים, כמו ילדי השכונה
בגוּמִי, תוֹפֵסֶת, רוֹפֵא וְחוֹלָה
בלי כסף, בלי תואר, בלי כבוד, בלי הדר
נבוכים למראה, חרדים למחר

סיני קטן וילדה תורכייה
ניגרי סָמוּק ומולדבית יפה
לאט מצטרפת גם נֶפַּאלית רזה
שחולמת רק איך תשרת בצבא

ההורים לא דוברים את אותה השפה
אך כולם כואבים את אותה השפלה
הם היו זועקים, אם היה להם כוח
הם היו נמלטים, לו היה לאן לברוח

סיני קטן וילדה תורכייה
ניגרי סמוק ומולדבית יפה
ותאילנדי אחד שזרע כאן חיטה
עם שאר הילדים של בוני המדינה.

מתקבצים לאיטם … שאיש לא יֵדע,
שזהו ביתם, גם אם באו בגניבה

ואם לא תיגש ,ואם לא תביט
הם כולם יגורשו ואיתם – הֶעָתִיד
כי זה לא רק ביתם שקורס בפינה
זה הבָּית שֶלִי ושֶלךָ

סיני קטן, וילדה תורכייה
ניגרי סָמוּק ומולדבית יפה
נֶפַּאלית אחת שרוצה רק צבא
ותאילנדי שפוף מבוני המדינה

סיני קטן, וילדה תורכייה
ניגרי , תאילנדי, נפאלית רזה
ומולדבית אחת, מדברת עברית
ואחד מפרו, לא מבין ספרדית

סיני קטן, וילדה תורכייה
ניגרי , תאילנדי, נפאלית רזה
פיליפינית צוחקת, היא מלכת השכונה
וסרי לנקי צעיר, מאוהב בה נורא.

סיני קטן, וילדה תורכייה
ניגרי , תאילנדי, נפאלית רזה
מולדבית, סרי לנקי, ואחד מפרו
הם כולם משלנו, אם לא תתעלמו

בעתיד הקרוב צפויות עוד הפגנות דומות, חשוב שתגיעו וחשוב שתביאו חברים – כי אין ילד לא חוקי!

לאתר המאבק נגד גירוש ילדי מהגרי עבודה – http://mrkh55.blogli.co.il/

זה בא לנו בהפתעה, לא ידענו מאיפה זה הגיע (בטח איפשהו ליד המקום שממנו הגיע הוויב). אם הבאזז של גוגל יכול להתהדר בהישג אחד כבר מהיום שהושק, זה העניין שלא היה סביבו באזז עד ליום ההשקה. זוהי הוכחה לכל חובבי הבאזזים והשמועות לגבי מוצרים חדשים ו"סודיים" שכאשר חברה רוצה לשמור משהו בפרופיל נמוך – היא תשמור עליו ככה.

ועכשיו לבאזז עצמו: למרות שהוא משווה על ידי הרבה מבקרים דווקא לפייסבוק, אני חושב שהוא דווקא יותר דומה לטוויטר, אפילו כמעט זהה. נכון שפייסבוק מציע הרבה תכונות שימושיות, כמו שיתוף תמונות (זה נחמד ושימושי), קבוצות (אני מתערב שאין פה אחד שיודע באילו קבוצות הוא חבר), אפליקציות (מהנה ומעביר זמן נפלא), אבל מה שבאמת משאיר אותנו בפרשתות חברתיות (בכולן) זה האינטרקציה הטקסטואלית עם החברים שלנו. וזה הדבר היחיד שגוגל הכניסו לבאזז (לא כולל שירותים חיצוניים כמו פיקסה וכו' שיכולים לתת מענה הדומה לזה של פייסבוק). אם גוגל היו מפוצצים את הבאזז בפיצ'רים מובנים כאלו ואחרים החל מיום השקתו, לא סביר שהגולש הממוצע היה מצליח להסתגל לשימוש בו במהירות סבירה (ראו ערך: google wave). כמו כן, בניגוד לוויב שהושק כשירות נפרד, הבאזז מובנה בג'ימייל באופן אוטמטי. אין צורך ללמוד ממשק חדש, ואפילו העברית מגיעה מושלמת. אין ספק שגוגל למדו לקח.

אם תשאלו אותי, גוגל באזז לא הולך להחליף את הרשתות החברתיות הקיימות, אבל הוא בהחלט הולך להתקיים לצידן. זה אמנם נראה מאוד מסורבל לעדכן שתיים או שלוש רשתות חברתיות כל הזמן, אבל הבאזז כבר נמצא באימייל, ואני מאמין שנתרגל מהר מאוד לזגזג בינו לבין תיקיית האינבוקס.

נהג נתפס מדבר בשני טלפונים בו זמנית בזמן נסיעה, כשאת ההגה הוא אוחז עם רגליו. במדינה עם מערכת חוק מתפקדת, בן אדם כזה היה נכנס לכלא להרבה שנים ומאבד את רשיונו לתמיד. בישראל הוא קיבל קנס זניח, ויוכל להמשיך לנהוג. פשוט מפחיד.

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3841429,00.html

השתחררת מהצבא וחיפשת דירה להשכיר. ברגע שראית את דירת שלוש החדרים בפתח תקווה ישר התאהבת.

במעט הכסף שעשית מעבודה קשה קנית מיטה משומשת אחת, ארונית משומשת אחת, מקרר משומש אחד וכמה כלים חדשים למטבח. הזמנת את כל החבר'ה לבוא ולראות. אהבת את הדירה שלך מאוד.

החלטת להציע לבת זוגך, טלי, לעבור לגור איתך בדירה שאתה אוהב. לאור המאורע החלטת לצבוע את הקירות, לקנות מיטה זוגית וארון חדש. בת זוגך הביאה איתה טלויזיה ישנה ששימשה אותה בבית הוריה.

אתה ובת זוגך עבדתם קשה וחסכתם סכום כסף יפה – החלטתם להשקיע עוד קצת בריהוט הדירה: מזנון לטלויזיה, שולחן לסלון, שולחן אוכל, וכמובן- ספות. אתה אוהב את הדירה שלך, גם טלי.

שנתיים עברו, ובכל הזדמנות שניתנה לכם שיפרתם מעט את הדירה האהובה שלכם. אתם אוהבים אותה, היא הבית שלכם ולא תוותרו עליה לעולם. אתם כל כך אוהבים אותה עד שסיכמתם עם בעל הבית על קניית הדירה. עוד שנתיים, כשיפוג חוזה השכירות, תבקשו משכנתא מהבנק. אתם מתחתנים ומקבלים במתנה, בין היתר, מיקרוגל חדש ויקר.

המשכנתא אושרה ואתה וטלי מאושרים עד הגג. החלטתם להחליף כמה מהרהיטים הישנים בחדשים והייתם מרוצים מאוד.

עוד כמה שנים עברו, אתה וטלי כבר לא ילדים. שניכם עובדים בעבודות מסודרות ומרגישים שהגיע הזמן לצאצא משותף. אתה מכניס את טלי להריון על גבי מיטתכם החדשה, ואתם מרוצים עד הגג מהחיים שלכם.

שמונה חודשים אחר כך אתם מכינים את החדר לתינוק: צובעים אותו בצבעים עליזים, קונים מיטת תינוק יפה ותולים קישוטים על הקירות. הוריך חוברים להוריה של טלי וביחד הם קונים שידת החתלה לתינוק. אתה וטלי מאושרים מאוד מהחיים שלכם.

התינוק גדל ואתם יודעים שתוך זמן קצר החדר לא יתאים למגוריו של ילד. הגיע הזמן לקנות לו מיטה, ארון בגדים וכמה משחקים. הסיפור לא זול, אבל אתם מתאמצים ומוכנים לתת הכל למען בנכם. והנה נולד לו אח קטן.

דווקא בגלל שאהבת את הדירה שלך מהרגע הראשון תמיד דאגת לשדרג אותה ולשנות אותה. לא זנחת אותה לרגע אחד, תמיד עבדת קשה כדי לשפר את איכות החיים שלך. ידעת שהצרכים שלך משתנים מיום ליום ואתה צריך להדביק את הקצב.

דירתך האהובה - צולם על ידי bealluc

אני אוהב את ישראל, ובדיוק בגלל זה אני לא מוכן לנוח על זרי הדפנה. כי מי שבאמת אוהב את המדינה, לעולם לא יזניח אותה. הזמן חולף והצרכים משתנים, ואנחנו צריכים להדביק את הקצב.

זה תקופה לא קצרה שאני משתעשע בהזמנת מוצרים מחו"ל. מדי פעם, כשמזדמן לכיסי (או בעצם לחשבון הpaypal שלי) כמה גרושים מכתיבת תכנים, אני מטייל ברשת וקונה בהם איזה צעצוע נחמד. ככה הגיעו לביתי שני לייזרים ירוקים, שני מצתים (לא, אני לא מעשן), פותחן בקבוקים בצורת מפתח ועוד כל מיני צעצועים יותר ופחות שימושיים. את הצעצועים האלו הזמנתי מחנות סינית פופולארית אשר שולחת את מוצריה לכל העולם וללא עלות משלוח – FocalPrice. כל מי שקונה שם יודע שהוא לא יקבל מוצר איכותי, ובטח שלא מותג מקורי. אבל מה זה משנה? שטויות בזול, צעצועים למבוגרים. חגיגה!

ומה עושים כשמחפשים משהו יותר רציני? קופצים לאיביי. בebay מוכרים מעל מליון מוכרים שונים, המציעים מאות מליוני מוצרים שונים. יש שם הכל: מחיקויי בגדים זולים, דרך מוצרי אלקטרוניקה ועד לריהוט יקר ערך. ביומיים האחרונים הזמנתי משם סווטשרט מגניב, טבעת מיוחדת ואוזניות של קריאייטיב (אמורות להיות מקוריות, לפי התיאור). לפני כמה חודשים אף הזמנתי פוסטר של Queen (שנהרס מעט במשלוח).

לקנות שטויות מחו"ל זה פשוט כיף. אני לא מדבר על דברים יקרים (שאגב, דורשים תשלום מכס) – אלא על דברים קטנים ונחמדים, כאלה שיגרמו לכם לחייך כשתקבלו אותם. אולי אפילו משהו שימושי. חלק ניכר מהמחירים שתמצאו ברשת נמוכים עשרות מונים מכל מה שתמצאו בארץ. מילה שלי.

קבלו כמה טיפים לקניה מחו"ל (רובם מתייחסים לאיביי בלבד):

* וודאו שהמקום שאתם קונים ממנו אמין: אם זו חנות, גגלו את שמה בוגל וחפשו ביקורות (עדיף של ישראלים שקיבלו את המוצר לארץ). אם מדובר במוכר באיביי תנו מבט בביקורות עליו (לא קונים ממוכר שפחות מ95% מהביקורות עליו חיוביות).

* אל תשלמו באמצעות כרטיס אשראי באופן ישיר: תהיו חכמים ותזכרו שלא תיכננתם לטוס לחו"ל לחפש את הכסף שלכם. פתחו חשבון בבנק האינטרנטי PayPal ודאגו לשלם רק דרכו (ניתן לקשר לחשבות בpaypal כרטיס אשראי ישראלי).

* בררו היטב מה המוצר שאתם קונים: יש לא מעט תחמנים וחמדנים שינסו לעבוד עליכם בעזרת תמונות מזויפות ותיאור לא ברור. רדו לפרטים הקטנים ואל תקנו מוצר שאתם לא בטוחים שעונה על דרישותיכם. אל תפחדו לשאול את המוכר שאלות שהתשובה עליהן לא הייתה ברורה לפי תיאור המוצר.

* אל תהססו להתלונן: אם קניתם מוצר מאיביי וכשהוא הגיע גיליתם שהוא שבור/לא מקורי/שונה מהכתוב בתיאור – אל תהססו לפנות למוכר ולבקש החלפה. מוכר שמעוניין להמשיך למכור באיביי ידאג לפצות אותכם היטב (כי פידבק שלילי ממכם יפגע לו קשה במכירות).

* תהיו הוגנים: קניתם משהו מאיביי? ברגע שהוא מגיע כתבו פידבק למוכר. שימו לב שהפידבקים מתייחסים בדרך כלל לזמן המשלוח ולאיכות האריזה, ולא למוצר עצמו (כל עוד המוצר עונה על הכתוב בתיאור, כמובן).

* כן, יש מחירי מציאה: יש סיכוי לא רע שתתקלו במכירות פומביות אטרקטיביות במיוחד שהמחיר הזוכה בהן נמוך בהרבה ממחיר הקניה המיידית הממוצע למוצר. יש לכם כסף זמין? לכו על זה.

* משולחים לארץ: שימו לב כי לא כל חנות או כל מוכר מספקים שירותי משלוח לארץ. וודאו שיש משלוח לישראל לפני שאתם מבצעים את הקניה. כמו כן, וודאו שעלויות המשלוח עומדות בתקציבכם.

* קרא היטב את כל התקנונים וההסכמים הכרוכים בעסקה. זכור כי אם "תחפף" אתה עלול לאכול אותה, ובגדול.

אני לא מנוסה כל כך, וזה פחות או יותר מה שהיה לי להגיד בנושא. אעדכן אתכם כשהמוצרים האחרונים שהזמנתי יגיעו.

בתקווה למדור יומי (או דו-יומי) קבלו מיני-פוסט סאטירי.

חוקרים טוענים: סרטי תלת-מימד המצריכים משקפיים מיוחדות (כדוגמת אוואטר) גורמים לכאבי ראש. חוקרים אחרים טוענים: חוקרים לא צופים בסרטי תלת-מימד, אחרת הם לא היו צריכים לחקור כדי לגלות שהם גורמים לכאבי ראש.

(כתבה)

10 שוטרים חשודים שהתעללו בפלסטיני שגנב אופנוע וסחט את בעליו. השוטרים נחקרו במחלקה לחקירות שוטרים. צל"ש יוענק להם ביום ד', כאשר הציבור ישכח מהאירוע.

(כתבה)

משרד התחבורה טוען: כביש 1 יקרוס כתוצאה מפתיחת כביש 443 לתנועה פלסטינית. הנימוק: "אם לנהגים תהיה הרגשה לא טובה על הכביש, האלטרנטיבה היא כביש 1".  לצורך פתרון הבעיה מתבקשים בכירי המדינאים במדינה לחדול מהפחדה אובססיבית של אזרחי המדינה.

(כתבה)

נכשלנו. מדינת ישראל מחזיקה בעם הפלסטיני כבני ערובה בכלא, חלק ניכר המגזרים במדינה (ערבים, מזרחים, נשים, הומוסקסואלים, חילונים, זרים ועוד..) מדוכאים באופן יום יומי על ידי השלטון ועל ידי הציבור, במלחמה האחרונה בעזה נהרגו מאות חפים מפשע- גברים, ילדים, נשים וטף. אין ספק שעד עכשיו- נכשלנו. אבל… לוותר? להניח עכשיו את השלטים והמגהפון? זה לא יעבוד. אמנם נשמע מאוד נוח "לחנך את הציבור לערכים הומאניים", אבל כיום: ילדי המדינה מחונכים בבית הספר ללאומנות ולשנאה, ואילו אזרחי המדינה הבוגרים- הם כבר מבוססים בדעות אלו. הציבור מחונך על ידי הממסד לערכים על פיהם עדיפים שטחי אדמה על חיי אדם, ערכים אשר מעצימים סטריאוטיפים ומבטלים כל אינדיבידואליות בקרב בני-אנוש. ועכשיו תנו לי להבהיר נקודה: ללא כוח ציבורי, אנחנו לא יכולים לשנות את זה!

שימו לב לדבר הבא: מכיוון שהחינוך בארץ מוכתב על ידי השלטון, כל עוד השלטון מייצג עמדות מסוימות- לעמדות אלו יחונך גם הדור הבא. וכשדור זה יתבגר, הוא יחנך לאותם ערכים גם את הדור שאחריו. מדובר בגלגל, בגלגל שאם אף אחד לא יקום ויתקע בו מקל- הוא יתגלגל לנצח. אני מאמין שאנחנו צריכים לתקוע את המקל בגלגל. אני מאמין שאסור לנו לוותר על אף מטרה בדרך אל היעדים שלנו, יעדים שלא נשיג בעזרת ישיבה בחיבוק ידיים- אלא רק בלחץ ציבורי חזק.

לחץ ציבורי אמיתי וחזק אפשר להשיג רק בדרך אחת ויחידה: איחוד המגזרים המגזרים המדוכאים. וזה מה שמוביל אותי למאבק שלנו, ושלכם.

כולנו, אנשים המקדשים חיי אדם ושוויון זכויות כערכים עליונים, לא צריכים לשבת ולבכות בבית, לכתוב ולכתוב, לדבר ולדבר, "לחנך". אנחנו צריכים להתקומם, לצעוק, למחות. ביחד. לא להצביע שמאלה ולשמוח כשהשמאל מגרד בקושי שמונה מנדטים ביחד, אנחנו צריכים לכוון לשלטון! שלטון? כן רבותי. תקראו לי חלמן, הוזה, אדיוט וילדותי. אמנם לא סביר שנראה ראש ממשלה מטעם מפלגת שמאל (אמיתית) במדינה הכל כך לאומנית-גזענית הזאת – אבל לשם צריך לכוון. צריך להסביר לכל תושב ותושב מהם בני אדם; לא לשתוק עד שלא יקשיבו, יחשבו ויבינו שאין אופציה אחרת מלבד וויתור על שטחי אדמה, על משאבים, על כסף ועל כבוד. חיי אדם עומדים מעל כל אלה.

במציאות של היום מדינת ישראל מחזיקה עם שלם כבני ערובה, כחטופים. במציאות של היום מדינת ישראל מדכאת ציבורים שלמים: ערבים, מזרחים, נשים, הומוסקסואלים, חילונים וזרים. במציאות של היום מדינת ישראל היא מדינה שיכולה להשתפר, אם היא רק תרצה. הציבור הישראלי הוא לא פראייר- כשהוא רוצה משהו, הוא ממש ילחם כדי להשיג אותו. כשהימין שטף את מוחות הציבור- הוא קיבל עם שלם, מאוחד ועקשן, לוחמני ועצבני לצידו. הגיע הזמן שגם אנחנו ננצל את תכונותיו של הציבור הישראלי. אנחנו צריכים לפנות לכל קהילה מדוכאת להצטרף איתנו למאבק. לצעוק ולא לשתוק, ביחד איתנו.

פלסטינים! אתם לא שווי זכויות במדינה הזאת, אתם סובלים מיחס מחפיר מצד השלטון הזה ושמכם הפך לקללה נפוצה בקרב ילדי ישראל. המאבק שלנו הוא גם המאבק שלכם!

מזרחים! אתם סובלים מגזענות שלא תיאמן. אם עורכם לא בהיר מספיק- תצטכו להתאמץ כפליים כדי להתקבל למוסדות להשכלה גבוהה ולמקומות עבודה נחשקים. וגם אם תצילחו, תמיד יסתכלו עליכם בעין עקומה. למה? כי הציבור מחונך לראות בכם פושעים, "ערסים", אנשים רעים. המאבק שלנו הוא גם המאבק שלכם!

נשים! על פי חוק, אתן שוות זכויות. אך המציאות שונה לגמרי: אתן לא תקבלו שכר שווה לשכרו של גבר העובד באותה עבודה כמו שלכן, וכדי להתקדם באותה עבודה תצטרכו להשקיע מאמץ כפול משלו. מדוע? כי אף אחד לא מסתכל לכן בגובה העיניים, הסטריאוטיפ הולך לפניכן. המאבק שלנו הוא גם המאבק שלכן!

הומוסקסואלים! אתם ציבור נרדף, שנוא ונפחד. אתם מסתירים את זהותכם המינית, מפחדים מתגובת הציבור. אתם "זוכים" ליחס משפיל ומדכא מצד החברה הישראלית.וכמובן- אינכם יכולים להינשא לאהבת חייכם מבלי לטוס למדינה זרה. המאבק שלנו הוא גם המאבק שלכם!

חילונים! מתי יגיע היום ובו תוכלו להשתמש בתחבורה ציבורית בשבת? לרכוש מזון לא כשר בסופר הקרוב לביתכם? להיקבר ולהינשא באופן אזרחי מבלי להפוך סדרי עולם בדרך? אם תמשיכו לשתוק, היום הזה לא יגיע. אתם מושפעים באופן משמעותי, יום יום, מציבור חזק אשר לא בוחל בשום אמצעי כדי לכפות את אמונותיו עליכם. המאבק שלנו הוא גם המאבק שלכם!

זרים! עובדים זרים- הובלתם לכאן כדי לשמש כעבדים לסרסורי כוח אדם. קיבלתם אשרה זמנית ונוצלתם באופן נפשע על ידי חלאות אדם שראו בכם כצאן ולא כבני אנוש. כיום אתם נרדפים על ידי השלטון, המנסה בכל דרך להעיף אותכם מפה ולחליף אותכם בעבדים אחרים. פליטים- ברחתם לכאן ממלחמה איומה. נסתם על חייכם מטווח מזעזע. אסור לאף אדם להכריח אותכם לשוב למקום האיום ממנו באתם, פשוט אסור! המאבק שלנו הוא גם המאבק שלכם!

ישראלים! כולנו, כאזרחי המדינה או לפחות ככאלה שחיים בה, צריכים לקחת אחריות על מעשיה של המדינה גם כלפי חוץ. אסור לנו לשבת בצד כשהמדינה שלנו מקיימת כל כך הרבה עוולות כלפי עם אחר. אנחנו צריכים לראות בפלסטינים אחים שלנו, אחים קטנים. אנחנו צריכים לטפח עבורם מדינה, ואז לטפח איתם קשרי שלום והבנה. רק פיתרון של שתי מדינות לשני עמים יוכל להוביל למצב של שלום ושגשוג בים התיכון. המאבק שלנו הוא גם, ובמיוחד, המאבק שלכם!

כולנו ביחד, אם ממש נרצה, יכולים לשנות את העולם. אם נאחד יחדיו את כל הציבורים המדוכאים, אנחנו ננצח. והמאבק שלנו הוא גם המאבק שלכם.