בלוג הנחש |

על הכל ומכל הצדדים.

דירתך האהובה

יום שישי 29 בינו', 2010

השתחררת מהצבא וחיפשת דירה להשכיר. ברגע שראית את דירת שלוש החדרים בפתח תקווה ישר התאהבת.

במעט הכסף שעשית מעבודה קשה קנית מיטה משומשת אחת, ארונית משומשת אחת, מקרר משומש אחד וכמה כלים חדשים למטבח. הזמנת את כל החבר'ה לבוא ולראות. אהבת את הדירה שלך מאוד.

החלטת להציע לבת זוגך, טלי, לעבור לגור איתך בדירה שאתה אוהב. לאור המאורע החלטת לצבוע את הקירות, לקנות מיטה זוגית וארון חדש. בת זוגך הביאה איתה טלויזיה ישנה ששימשה אותה בבית הוריה.

אתה ובת זוגך עבדתם קשה וחסכתם סכום כסף יפה – החלטתם להשקיע עוד קצת בריהוט הדירה: מזנון לטלויזיה, שולחן לסלון, שולחן אוכל, וכמובן- ספות. אתה אוהב את הדירה שלך, גם טלי.

שנתיים עברו, ובכל הזדמנות שניתנה לכם שיפרתם מעט את הדירה האהובה שלכם. אתם אוהבים אותה, היא הבית שלכם ולא תוותרו עליה לעולם. אתם כל כך אוהבים אותה עד שסיכמתם עם בעל הבית על קניית הדירה. עוד שנתיים, כשיפוג חוזה השכירות, תבקשו משכנתא מהבנק. אתם מתחתנים ומקבלים במתנה, בין היתר, מיקרוגל חדש ויקר.

המשכנתא אושרה ואתה וטלי מאושרים עד הגג. החלטתם להחליף כמה מהרהיטים הישנים בחדשים והייתם מרוצים מאוד.

עוד כמה שנים עברו, אתה וטלי כבר לא ילדים. שניכם עובדים בעבודות מסודרות ומרגישים שהגיע הזמן לצאצא משותף. אתה מכניס את טלי להריון על גבי מיטתכם החדשה, ואתם מרוצים עד הגג מהחיים שלכם.

שמונה חודשים אחר כך אתם מכינים את החדר לתינוק: צובעים אותו בצבעים עליזים, קונים מיטת תינוק יפה ותולים קישוטים על הקירות. הוריך חוברים להוריה של טלי וביחד הם קונים שידת החתלה לתינוק. אתה וטלי מאושרים מאוד מהחיים שלכם.

התינוק גדל ואתם יודעים שתוך זמן קצר החדר לא יתאים למגוריו של ילד. הגיע הזמן לקנות לו מיטה, ארון בגדים וכמה משחקים. הסיפור לא זול, אבל אתם מתאמצים ומוכנים לתת הכל למען בנכם. והנה נולד לו אח קטן.

דווקא בגלל שאהבת את הדירה שלך מהרגע הראשון תמיד דאגת לשדרג אותה ולשנות אותה. לא זנחת אותה לרגע אחד, תמיד עבדת קשה כדי לשפר את איכות החיים שלך. ידעת שהצרכים שלך משתנים מיום ליום ואתה צריך להדביק את הקצב.

דירתך האהובה - צולם על ידי bealluc

אני אוהב את ישראל, ובדיוק בגלל זה אני לא מוכן לנוח על זרי הדפנה. כי מי שבאמת אוהב את המדינה, לעולם לא יזניח אותה. הזמן חולף והצרכים משתנים, ואנחנו צריכים להדביק את הקצב.


לעזאזל עם האח הגדול

יום רביעי 13 בינו', 2010

זה כבר בחדשות, זה כבר לא יאומן. אני אשכרה כותב על זה בבלוג שלי, זה גם לא יאומן. האח הגדול, התוכנית הכי ירודה, נחותה, אידיוטית וחסרת טעם בטלויזיה הישראלית (וזה תואר שהתחרות עליו קשה מאוד) היא גם הדבר הכי מצליח בה. בכל מקום, לאן שלא תסתכלו, תשמעו על התוכנית הזאת (גם בבית הספר, מפי אנשי חינוך). לא רק שזה מעציב אותי ומעורר בי רחמים – זה גם מאוד מכעיס ומדכא אותי. אני אגיד לכם משהו שאולי תשנאו אותי בגינו: האח הגדול היא תוכנית מטומטמת לקהל של מטומטמים. זאת ועוד- היא גם מטמטמת ורוצחת את מעט הIQ שכבר היו לצופה מלפני שהתחיל לצפות בה.

מאוד קשה לי לכתוב את זה, כי חלק ניכר מחברי – כמה שהמצב עצוב – אשכרה צופים בתוכנית הזאת. וזה אומר, למתקשים שבינינו, שחלק ניכר מהחברים שלי – כמו גם חלק ניכר מהמדינה – פשוט מטומטמים. זה עצוב לי, זה מעצבן אותי, זה המצב. ולצערי, המצב הוא שכמות המטומטמים רק הולכת לגדול בשנים הקרובות. כי החברה במסלול מהיר להיטמטמות, ואין אף אחד שעוצר את זה, כי טמטום שווה כסף. אז אם משעמם לך, ואתה לא חס על שאריות הIQ האחרונות שלך, הדלק את הטלויזיה שלך ושים ערוץ 20. אתה תשתעמם בהתחלה, אך אל תדאג, כי תשתעבד בסוף.

אגב, על התוכן של התוכנית אין מה לכתוב, פשוט כי אין כזה. אני מאוד מקווה שברור לכולם (למרות שברור לי שלא ברור לכולם) שכל מה שאתם רואים בתוכנית הוא לא יותר מתסריט פתאטי אשר משוחק על ידי שחקנים לא מקצועיים.

http://blog.tapuz.co.il/tvav/images/%7B72A25BA3-8A2D-4A15-B77E-F876E87E1B71%7D.jpg

שתי בקשות לי אליכם:הראשונה- אל תצפו בתוכנית הזאת, לא בטלויזיה ולא במחשב. זה יטמטם אתכם ויעשיר את היוצרים שלה. השניה- אם אתם מאמינים במה שכתבתי פה- הפיצו את המסר. אתם יכולים להשתמש בתוכן שכתבתי (תוך מתן קרדיט, כמובן) או לכתוב תוכן משלכם. אתם יכולים לדבר עם חברים טובים, עם זרים מוחלטים או עם קורבי משפחה. אל תשכחו שאתם יכולים להשפיע אם רק תרצו.


מלחמות של עצמאות

יום שני 28 בדצמ', 2009

פעם נלחמנו על עצמאות.

אחר כך נלחמנו כדי להגן על העצמאות.

עכשיו, כשהעצמאות לא מוטלת בספק, אנו נלחמים על עוד שטחים שאנחנו רוצים במדינה העצמאית שלנו.

ותוך כדי מונעים עצמאות מעם אחר.

מה עשינו פה בעצם?


ועידת קופנהגן – בדיחה יוקרתית

יום שבת 19 בדצמ', 2009

ועכשיו זה רשמי: מנהיגי העולם שלנו פשוט לא מסוגלים לקבל אפילו החלטה אחת ב12 ימי וועידה אינטנסיביים ומלאי דיונים. מה הם כן עשו שם? הם אכלו יפה, לחצו ידיים למכרים וותיקים, יצרו קשרים (פוליטיים ועסקיים), ישנו במלונות יקרים, וגם, איך לא, פטפטו את עצמם לשום מקום. הם לא קיבצו איזו החלטה, הסכם או מדיניות. הם לא שינו את העולם, ואפילו לא חלק קטן ממנו. בעצם, חלק ממדינות "המפתח" קיבלו על עצמן איזו החלטה הזויה למנוע מהטמפרטורה העולמית לעלות ב2 מעלות, ואני נעל אם מישהו באמת יצליח (או יטרח לנסות) לכתוב תוכנית מפורטת שבאמת תקיים את ההחלטה הזאת. זה, כמובן, לא הפריע לחלק ניכר מהמדינות המשתתפות בוועידה לצאת בהצהרות על הצלחה גדולה.

ועידת קופנהגן היא פשוט בדיחה יוקרתית של מנהיגי מדינות העולם.


לא אבכה עליהם

יום חמישי 29 באוק', 2009

כפי שזה נראה כרגע, עבריינים טיפשים פוצצו את עצמם כשניסו ליצור מטען חבלה. אחד מת, שניים פצועים.

אני מאוד אנטי כל מה שקשור להרג בני אדם, אבל, כנראה שהאירוע הזה חסך חיים של חבר'ה אחרים. ולכן, לא אבכה עליהם.


דני דנון ליצן הכנסת VS החופש

יום שלישי 27 באוק', 2009

אם לרגע תהיתם לאן נעלם הנחש העצבני והלוחמני שהכרתם, הנה פוסט שיזכיר לכם ימים טובים.

דני דנון

דני דנון הוא חבר כנסת שולי מטעם הליכוד (מקום 24 ברשימת המפלגה) אשר לא חוקק או יזם דבר-מה משמעותי בתקופת פעילותו הציבורית. בשנת 2008 ניסה דנון ליצור כותרות ע"י עתירה לבג"צ לשלילת אזרחותו וזכויות הפנסיה של ח"כ לשעבר עזמי בשארה, אשר נדחתה. לאחרונה, דני (שובבני) מנסה לשחק בהגשת הצעות חוק הזויות ומסוכנות אשר יוכל להיעזר בהן על-מנת לצבור כוח פוליטי.

המשך קריאה »


היהפוך אחמדיניג'אד עורו?

יום שבת 3 באוק', 2009

אחמדיניג'אד הוא סוג של בדיחה בינלאומית; אין לו כרגע נשק גרעיני, אין לו צבא חזק במיוחד, אבל יש לו מליוני תומכים ואת רוסיה כגיבוי. עזבו שניה את זה שהוא בעצמו לא יודע להגדיר את המדינה שהוא מנהל (רפובליקה? רפובליקה מוסלמית? דיקטטורה? דיקטטורה מוסלמית?), כנראה שהוא לא יודע גם להגדיר את עצמו. יותר מכך, הוא מכחיש כל כך את עברו עד שכנראה התחיל ממש לתעב את תולדות משפחתו.

על מה אני מדבר? יכול להיות שהכל שטויות במץ עגבניות, אבל עיתון ה"טלגרף" הבריטי חקר ומצא ששם משפחתו הקודם של מחמוד "לא חמוד" אחמדיניג'אד הוא בעצם סבורג'יאן, שם משפחה נפוץ בקרב יהודי אירן. את הקביעה הזאת קבע העיתון בעזרת תמונה של תעודת הזהות של הנשיא, בה ניתן לראות בברור את השם "סבורג'יאן" מתנוסס כשם משפחתו הקודם של הנשיא-דיקטטור האירני המכהן. כמו כן, אחמדיניג'אד אף הודה ששם משפחתו שונה בשנות החמישים, כשהמשפחה עברה להתגורר בטהרן, אך סירב להתייחס לשמו הקודם.

מאוד מצחיק לחשוב על מנהיג אחת המעצמות המוסלמיות הגדולות בעולם כיהודי. בעצם, הרבה יותר מצחיק (ועצוב) שאותו יהודי אוהב כל כך להכחיש שואה ולדבר בגנות העם היהודי. אחמדיני, חביבי, איפה אתה חי?

(כתבה בynet בנושא)


שיר למגיב נאצה

יום שלישי 22 בספט', 2009

זה שיר שכתבתי למגיבי הנאצה למיניהם, הטוקבקיסטים הפחות נחמדים שכל עיסוקם הוא השמצה ורדיפה. מקווה שתהנו. הצעות ללחן יתקבלו בברכה.

זהו סיפור של מגיב נאצה,
פלוני אלמוני נטול מטרה

ללא חברים, מחוץ לקבוצה,
חיפש לו הספאמר תעסוקה

ניסה הוא בפורום- אך נחסם שם לעד,
בynet תגובות סוננו לו מיד

הגיע הספאמר, בודד ומפוחד,
לבלוג של איתי, בלוגריסט נחמד

בבלוג הוא מצא כאילו ממתק,
מקום להגיב בו מבלי שיושתק

קילל ותקף את איתי החביב,
מדי יום בדק אם איתי לו הגיב

אך אין מה לבכות על אותו מגיב,
בודד ולא כל כך חביב,
כי אי שם בעתיד עוד ימצא לו תחביב.


לצאת מהמסגרת

יום שבת 22 באוג', 2009

אנשים, צאו מהמסגרת! די, בחיאת, די לחיות בקופסא אטומה!

נסו דברים חדשים, נסו לעשות דברים מטומטמים, זה בדיוק הזמן! חיים פעם אחת, אל תבזבזו את החיים על האלו על ישיבה חסרת משמעות במשרד משעמם או בכיתה מייבשת, צאו לעולם. לכו תכירו אנשים, לכו לעשו דברים מיוחדים. לכו תובילו, לכו תתקדמו ותקדמו אנשים אחרים איתכם. החיים ללא מטרה הם חסרי משמעות, אך אם המטרה היא להיות עוד מחט בערימה ולחיות חיים מחורבנים כעוד לבנה בחומה (תודה, פינק פלויד) אז גם החיים עם מטרה זו הם חסרי משמעות.

לכו לעזאזל, לכו תחפשו, לכו תשתינו על ספסל ברחוב, וואטאבר, רק תפסיקו לראות את העולם דרך צינור מבודד. סבבה?

נ.ב. דיי לנסות ללקק את המרפק של עצמכם, זה במילא לא יעבוד.


סגרו את הפייסבוק

יום שבת 15 באוג', 2009

נדב מספר בפורומים של סטארטאפסידס על סרטון ענק שיצר יובל בינדר והעלה ליוטיוב. הסרטון – סגרו את הפייסבוק, כאן: