מאת איתי אקנין | בקטגוריה אקטואליה, הכל, חיים, נתפס ברשת, סאטירה
יום ראשון 20 ביוני, 2010
מאת איתי אקנין | בקטגוריה אקטואליה, סאטירה
יום שני 24 במאי, 2010
מהיום, חבריי, אל לנו לקרוא לאסירים הפלסטינים "אסירים", שכן הם שבויים. כן רבותי, לאסירים יש זכויות מוגדרות בחוק. לשבויים, כנראה, יש זכויות מופחתות או שאין זכויות כלל. גלעד שליט הוא שבוי, 9,000 פלסטינים (נכון ל2006) הם שבויים גם כן. גם להם, מהיום, אין זכויות של אסירים. אסור להם לקרוא, לראות טלויזיה, לראות ביקורים, לפגוש בני משפחה או עורכי דין. בשבי הישראלי מוחזקים 9,000 גלעד-שליטים.
ואל תגידו לי שגלעד הוא חף מפשע והם טרוריסטים- זה לא נכון. כפי שגלעד שליט שירת בצבא ישראל- הלא הוא צבא כיבוש שרצח 1434 פלסטינים רק בשנת 2009, כך שירתו חלק ניכר מהשבויים הפלסיטינים בחמאס (שימו לב שיש בינהם מספר רב של חפים מפשע ומחציתם לא נשפטו) – הלא הוא ארגון טרור.
מי שתמך בלקיחת האסירים הפלסטינים כשבויים הוא במקרה הטוב טיפש (מישהו באמת חשב שזה ילחץ על החמאס?), ובמקרה הרע חלאה צמאת דם.
(גם יוסי גורביץ כתב על הרעת תנאי האסירים הפלסטינים [הערה שניה])
מאת איתי אקנין | בקטגוריה אקטואליה, הכל, סאטירה
יום שבת 13 במרץ, 2010
צה"ל החליט לחקור חיילים ש"חרגו מסמכותם". מה הם מצאו? חיילים שנהגו בחוסר אנושיות, שהתעללו ופגעו וניצלו והרסו אזרחים תמימים וילדים. אם היה מדובר במחקרה יחיד ומיוחד- ניחא, אבל לא כך הדבר. בחיאת, צה"ל עושה רעש של חקירת החיילים הבעייתיים, אבל הוא לא מבין שהחיילים הם לא האשמים הבלעדיים*. אותם חיילים שנשלחו לעזה הורעלו ברעל הצבא, הם מאמינים בלב שלם במעשיהם והם חושבים שכך הם מגנים על המדינה ועל אזרחיה. הם רואים בכל הפלסטינים אויבים מסוכנים, וברור כשמש שהדבר מתבטא בצורת התנהגותם בשטח. אין זה מפתיע שאותם חיילים שנשטפו בנאומי מוטיבציה סופר מיליטריסטיים ואלימים ילכו אחר כך וינהגו בחוסר אנושיות כלפי בני אדם. כיצד צה"ל יכול מצד אחד לדרבן את החיילים (וגם את שאר אזרחי המדינה) "להיכנס בהם חזק" ומצד שני לחקור ולהעניש חיילים שאשכרה פעלו כך. אני אפשט את זה: החיילים המתעללים הללו הם לא רק חלאות אדם שמקומם בכלא, הם גם חבר'ה מלאי מוטיבציה שבסך הכל בלעו יותר מדי מהרעל הצה"לי. בושה לנו שהמדינה שלנו מטילה את האחריות למעשיה הנבזיים על משרתיה הנאמנים ושטופי המוח.
* האשמים העיקריים הם, כמובן, הרמטכ"ל, שר הביטחון וראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט. ישר אחריהם- אנשי התעמולה הממשלתיים ושאר הגופים המחנכים לשנאת אדם.
מאת איתי אקנין | בקטגוריה אקטואליה, חיים, סאטירה, פרי דמיוני
יום שישי 29 בינו', 2010
השתחררת מהצבא וחיפשת דירה להשכיר. ברגע שראית את דירת שלוש החדרים בפתח תקווה ישר התאהבת.
במעט הכסף שעשית מעבודה קשה קנית מיטה משומשת אחת, ארונית משומשת אחת, מקרר משומש אחד וכמה כלים חדשים למטבח. הזמנת את כל החבר'ה לבוא ולראות. אהבת את הדירה שלך מאוד.
החלטת להציע לבת זוגך, טלי, לעבור לגור איתך בדירה שאתה אוהב. לאור המאורע החלטת לצבוע את הקירות, לקנות מיטה זוגית וארון חדש. בת זוגך הביאה איתה טלויזיה ישנה ששימשה אותה בבית הוריה.
אתה ובת זוגך עבדתם קשה וחסכתם סכום כסף יפה – החלטתם להשקיע עוד קצת בריהוט הדירה: מזנון לטלויזיה, שולחן לסלון, שולחן אוכל, וכמובן- ספות. אתה אוהב את הדירה שלך, גם טלי.
שנתיים עברו, ובכל הזדמנות שניתנה לכם שיפרתם מעט את הדירה האהובה שלכם. אתם אוהבים אותה, היא הבית שלכם ולא תוותרו עליה לעולם. אתם כל כך אוהבים אותה עד שסיכמתם עם בעל הבית על קניית הדירה. עוד שנתיים, כשיפוג חוזה השכירות, תבקשו משכנתא מהבנק. אתם מתחתנים ומקבלים במתנה, בין היתר, מיקרוגל חדש ויקר.
המשכנתא אושרה ואתה וטלי מאושרים עד הגג. החלטתם להחליף כמה מהרהיטים הישנים בחדשים והייתם מרוצים מאוד.
עוד כמה שנים עברו, אתה וטלי כבר לא ילדים. שניכם עובדים בעבודות מסודרות ומרגישים שהגיע הזמן לצאצא משותף. אתה מכניס את טלי להריון על גבי מיטתכם החדשה, ואתם מרוצים עד הגג מהחיים שלכם.
שמונה חודשים אחר כך אתם מכינים את החדר לתינוק: צובעים אותו בצבעים עליזים, קונים מיטת תינוק יפה ותולים קישוטים על הקירות. הוריך חוברים להוריה של טלי וביחד הם קונים שידת החתלה לתינוק. אתה וטלי מאושרים מאוד מהחיים שלכם.
התינוק גדל ואתם יודעים שתוך זמן קצר החדר לא יתאים למגוריו של ילד. הגיע הזמן לקנות לו מיטה, ארון בגדים וכמה משחקים. הסיפור לא זול, אבל אתם מתאמצים ומוכנים לתת הכל למען בנכם. והנה נולד לו אח קטן.
דווקא בגלל שאהבת את הדירה שלך מהרגע הראשון תמיד דאגת לשדרג אותה ולשנות אותה. לא זנחת אותה לרגע אחד, תמיד עבדת קשה כדי לשפר את איכות החיים שלך. ידעת שהצרכים שלך משתנים מיום ליום ואתה צריך להדביק את הקצב.

דירתך האהובה - צולם על ידי bealluc
אני אוהב את ישראל, ובדיוק בגלל זה אני לא מוכן לנוח על זרי הדפנה. כי מי שבאמת אוהב את המדינה, לעולם לא יזניח אותה. הזמן חולף והצרכים משתנים, ואנחנו צריכים להדביק את הקצב.
מאת איתי אקנין | בקטגוריה אקטואליה, בלוג, הכל, טלוויזיה, סאטירה
יום רביעי 13 בינו', 2010
זה כבר בחדשות, זה כבר לא יאומן. אני אשכרה כותב על זה בבלוג שלי, זה גם לא יאומן. האח הגדול, התוכנית הכי ירודה, נחותה, אידיוטית וחסרת טעם בטלויזיה הישראלית (וזה תואר שהתחרות עליו קשה מאוד) היא גם הדבר הכי מצליח בה. בכל מקום, לאן שלא תסתכלו, תשמעו על התוכנית הזאת (גם בבית הספר, מפי אנשי חינוך). לא רק שזה מעציב אותי ומעורר בי רחמים – זה גם מאוד מכעיס ומדכא אותי. אני אגיד לכם משהו שאולי תשנאו אותי בגינו: האח הגדול היא תוכנית מטומטמת לקהל של מטומטמים. זאת ועוד- היא גם מטמטמת ורוצחת את מעט הIQ שכבר היו לצופה מלפני שהתחיל לצפות בה.
מאוד קשה לי לכתוב את זה, כי חלק ניכר מחברי – כמה שהמצב עצוב – אשכרה צופים בתוכנית הזאת. וזה אומר, למתקשים שבינינו, שחלק ניכר מהחברים שלי – כמו גם חלק ניכר מהמדינה – פשוט מטומטמים. זה עצוב לי, זה מעצבן אותי, זה המצב. ולצערי, המצב הוא שכמות המטומטמים רק הולכת לגדול בשנים הקרובות. כי החברה במסלול מהיר להיטמטמות, ואין אף אחד שעוצר את זה, כי טמטום שווה כסף. אז אם משעמם לך, ואתה לא חס על שאריות הIQ האחרונות שלך, הדלק את הטלויזיה שלך ושים ערוץ 20. אתה תשתעמם בהתחלה, אך אל תדאג, כי תשתעבד בסוף.
אגב, על התוכן של התוכנית אין מה לכתוב, פשוט כי אין כזה. אני מאוד מקווה שברור לכולם (למרות שברור לי שלא ברור לכולם) שכל מה שאתם רואים בתוכנית הוא לא יותר מתסריט פתאטי אשר משוחק על ידי שחקנים לא מקצועיים.

שתי בקשות לי אליכם:הראשונה- אל תצפו בתוכנית הזאת, לא בטלויזיה ולא במחשב. זה יטמטם אתכם ויעשיר את היוצרים שלה. השניה- אם אתם מאמינים במה שכתבתי פה- הפיצו את המסר. אתם יכולים להשתמש בתוכן שכתבתי (תוך מתן קרדיט, כמובן) או לכתוב תוכן משלכם. אתם יכולים לדבר עם חברים טובים, עם זרים מוחלטים או עם קורבי משפחה. אל תשכחו שאתם יכולים להשפיע אם רק תרצו.
מאת איתי אקנין | בקטגוריה אקטואליה, הכל, חיים, סאטירה
יום שני 28 בדצמ', 2009
פעם נלחמנו על עצמאות.
אחר כך נלחמנו כדי להגן על העצמאות.
עכשיו, כשהעצמאות לא מוטלת בספק, אנו נלחמים על עוד שטחים שאנחנו רוצים במדינה העצמאית שלנו.
ותוך כדי מונעים עצמאות מעם אחר.
מה עשינו פה בעצם?
מאת איתי אקנין | בקטגוריה אקטואליה, הכל, חיים, סאטירה
יום שבת 19 בדצמ', 2009
ועכשיו זה רשמי: מנהיגי העולם שלנו פשוט לא מסוגלים לקבל אפילו החלטה אחת ב12 ימי וועידה אינטנסיביים ומלאי דיונים. מה הם כן עשו שם? הם אכלו יפה, לחצו ידיים למכרים וותיקים, יצרו קשרים (פוליטיים ועסקיים), ישנו במלונות יקרים, וגם, איך לא, פטפטו את עצמם לשום מקום. הם לא קיבצו איזו החלטה, הסכם או מדיניות. הם לא שינו את העולם, ואפילו לא חלק קטן ממנו. בעצם, חלק ממדינות "המפתח" קיבלו על עצמן איזו החלטה הזויה למנוע מהטמפרטורה העולמית לעלות ב2 מעלות, ואני נעל אם מישהו באמת יצליח (או יטרח לנסות) לכתוב תוכנית מפורטת שבאמת תקיים את ההחלטה הזאת. זה, כמובן, לא הפריע לחלק ניכר מהמדינות המשתתפות בוועידה לצאת בהצהרות על הצלחה גדולה.
ועידת קופנהגן היא פשוט בדיחה יוקרתית של מנהיגי מדינות העולם.
מאת איתי אקנין | בקטגוריה אקטואליה, בלוג, הכל, חיים, סאטירה
יום חמישי 29 באוק', 2009
כפי שזה נראה כרגע, עבריינים טיפשים פוצצו את עצמם כשניסו ליצור מטען חבלה. אחד מת, שניים פצועים.
אני מאוד אנטי כל מה שקשור להרג בני אדם, אבל, כנראה שהאירוע הזה חסך חיים של חבר'ה אחרים. ולכן, לא אבכה עליהם.
מאת איתי אקנין | בקטגוריה אקטואליה, הכל, חיים, סאטירה
יום שלישי 27 באוק', 2009
אם לרגע תהיתם לאן נעלם הנחש העצבני והלוחמני שהכרתם, הנה פוסט שיזכיר לכם ימים טובים.
דני דנון
דני דנון הוא חבר כנסת שולי מטעם הליכוד (מקום 24 ברשימת המפלגה) אשר לא חוקק או יזם דבר-מה משמעותי בתקופת פעילותו הציבורית. בשנת 2008 ניסה דנון ליצור כותרות ע"י עתירה לבג"צ לשלילת אזרחותו וזכויות הפנסיה של ח"כ לשעבר עזמי בשארה, אשר נדחתה. לאחרונה, דני (שובבני) מנסה לשחק בהגשת הצעות חוק הזויות ומסוכנות אשר יוכל להיעזר בהן על-מנת לצבור כוח פוליטי.
המשך קריאה »
מאת איתי אקנין | בקטגוריה אקטואליה, הכל, חיים, נתפס ברשת, סאטירה
יום שבת 3 באוק', 2009
אחמדיניג'אד הוא סוג של בדיחה בינלאומית; אין לו כרגע נשק גרעיני, אין לו צבא חזק במיוחד, אבל יש לו מליוני תומכים ואת רוסיה כגיבוי. עזבו שניה את זה שהוא בעצמו לא יודע להגדיר את המדינה שהוא מנהל (רפובליקה? רפובליקה מוסלמית? דיקטטורה? דיקטטורה מוסלמית?), כנראה שהוא לא יודע גם להגדיר את עצמו. יותר מכך, הוא מכחיש כל כך את עברו עד שכנראה התחיל ממש לתעב את תולדות משפחתו.
על מה אני מדבר? יכול להיות שהכל שטויות במץ עגבניות, אבל עיתון ה"טלגרף" הבריטי חקר ומצא ששם משפחתו הקודם של מחמוד "לא חמוד" אחמדיניג'אד הוא בעצם סבורג'יאן, שם משפחה נפוץ בקרב יהודי אירן. את הקביעה הזאת קבע העיתון בעזרת תמונה של תעודת הזהות של הנשיא, בה ניתן לראות בברור את השם "סבורג'יאן" מתנוסס כשם משפחתו הקודם של הנשיא-דיקטטור האירני המכהן. כמו כן, אחמדיניג'אד אף הודה ששם משפחתו שונה בשנות החמישים, כשהמשפחה עברה להתגורר בטהרן, אך סירב להתייחס לשמו הקודם.
מאוד מצחיק לחשוב על מנהיג אחת המעצמות המוסלמיות הגדולות בעולם כיהודי. בעצם, הרבה יותר מצחיק (ועצוב) שאותו יהודי אוהב כל כך להכחיש שואה ולדבר בגנות העם היהודי. אחמדיני, חביבי, איפה אתה חי?
(כתבה בynet בנושא)