בלוג הנחש |

השתחררת מהצבא וחיפשת דירה להשכיר. ברגע שראית את דירת שלוש החדרים בפתח תקווה ישר התאהבת.

במעט הכסף שעשית מעבודה קשה קנית מיטה משומשת אחת, ארונית משומשת אחת, מקרר משומש אחד וכמה כלים חדשים למטבח. הזמנת את כל החבר'ה לבוא ולראות. אהבת את הדירה שלך מאוד.

החלטת להציע לבת זוגך, טלי, לעבור לגור איתך בדירה שאתה אוהב. לאור המאורע החלטת לצבוע את הקירות, לקנות מיטה זוגית וארון חדש. בת זוגך הביאה איתה טלויזיה ישנה ששימשה אותה בבית הוריה.

אתה ובת זוגך עבדתם קשה וחסכתם סכום כסף יפה – החלטתם להשקיע עוד קצת בריהוט הדירה: מזנון לטלויזיה, שולחן לסלון, שולחן אוכל, וכמובן- ספות. אתה אוהב את הדירה שלך, גם טלי.

שנתיים עברו, ובכל הזדמנות שניתנה לכם שיפרתם מעט את הדירה האהובה שלכם. אתם אוהבים אותה, היא הבית שלכם ולא תוותרו עליה לעולם. אתם כל כך אוהבים אותה עד שסיכמתם עם בעל הבית על קניית הדירה. עוד שנתיים, כשיפוג חוזה השכירות, תבקשו משכנתא מהבנק. אתם מתחתנים ומקבלים במתנה, בין היתר, מיקרוגל חדש ויקר.

המשכנתא אושרה ואתה וטלי מאושרים עד הגג. החלטתם להחליף כמה מהרהיטים הישנים בחדשים והייתם מרוצים מאוד.

עוד כמה שנים עברו, אתה וטלי כבר לא ילדים. שניכם עובדים בעבודות מסודרות ומרגישים שהגיע הזמן לצאצא משותף. אתה מכניס את טלי להריון על גבי מיטתכם החדשה, ואתם מרוצים עד הגג מהחיים שלכם.

שמונה חודשים אחר כך אתם מכינים את החדר לתינוק: צובעים אותו בצבעים עליזים, קונים מיטת תינוק יפה ותולים קישוטים על הקירות. הוריך חוברים להוריה של טלי וביחד הם קונים שידת החתלה לתינוק. אתה וטלי מאושרים מאוד מהחיים שלכם.

התינוק גדל ואתם יודעים שתוך זמן קצר החדר לא יתאים למגוריו של ילד. הגיע הזמן לקנות לו מיטה, ארון בגדים וכמה משחקים. הסיפור לא זול, אבל אתם מתאמצים ומוכנים לתת הכל למען בנכם. והנה נולד לו אח קטן.

דווקא בגלל שאהבת את הדירה שלך מהרגע הראשון תמיד דאגת לשדרג אותה ולשנות אותה. לא זנחת אותה לרגע אחד, תמיד עבדת קשה כדי לשפר את איכות החיים שלך. ידעת שהצרכים שלך משתנים מיום ליום ואתה צריך להדביק את הקצב.

דירתך האהובה - צולם על ידי bealluc

אני אוהב את ישראל, ובדיוק בגלל זה אני לא מוכן לנוח על זרי הדפנה. כי מי שבאמת אוהב את המדינה, לעולם לא יזניח אותה. הזמן חולף והצרכים משתנים, ואנחנו צריכים להדביק את הקצב.

זה שיר שכתבתי למגיבי הנאצה למיניהם, הטוקבקיסטים הפחות נחמדים שכל עיסוקם הוא השמצה ורדיפה. מקווה שתהנו. הצעות ללחן יתקבלו בברכה.

זהו סיפור של מגיב נאצה,
פלוני אלמוני נטול מטרה

ללא חברים, מחוץ לקבוצה,
חיפש לו הספאמר תעסוקה

ניסה הוא בפורום- אך נחסם שם לעד,
בynet תגובות סוננו לו מיד

הגיע הספאמר, בודד ומפוחד,
לבלוג של איתי, בלוגריסט נחמד

בבלוג הוא מצא כאילו ממתק,
מקום להגיב בו מבלי שיושתק

קילל ותקף את איתי החביב,
מדי יום בדק אם איתי לו הגיב

אך אין מה לבכות על אותו מגיב,
בודד ולא כל כך חביב,
כי אי שם בעתיד עוד ימצא לו תחביב.

בולשיט: פרק ראשון- בעיית הזרים.

רציתי לדבר איתכם על בעיה גדולה לעם היהודי- בעיית הזרים. אותם זרים יכולים להיות ערבים, נוצרים, אפריקאים וכל דבר אחר- אבל הם מהווים איום עלינו! כידוע, לארץ עולים מידי שנה מאות אנשים מארצות שונות. אלו אנשים שעקב שכרם הנמוך "נחטפים" לכל העבודות אשר פעם היו נעשות על ידי יהודים ובכך הופכים אלפים למובטלים. הילדים שלהם – שגדלים ברחוב – הופכים לעבריינים ו"ערסים" והופכים מקומות מסוימים בארץ למסוכנים ביותר למעבר אדם. העולים שלא מצליחים למצוא עבודה כאן מתחברים אט אט עם האויבים הגדולים השוכנים בתוכנו- השמאלנים והערבים. הם מתחברים יותר ויותר עם האיסלם ועוברים לגור בישובים ערביים כאלו ואחרים. כתוצאה מהתחברותם עם האיסלאם, הם מוחנכים להרג יהודים ושנאת האחר. אין איך לדבר איתם!!!

הצעד המתבקש ביותר במצב זה הוא גירוש כלל העולים הלא יהודיים מהמדינה והעברתם למדינת מוצאם. רק כך נוכל לשמור על מדינתנו כמדינה יהודית דמוקרטית!

—————–

עד כאן בפינתי החדשה-בולשיט. הפינה עוסקת באיך שטויות במיץ עגבניות שמובאות בצורה של טקסט כאילו-עובדתי יכולות להעביר מסר דפוק בעליל לקוראים שאינם חכמים במיוחד. מקווה שנהנתם =]

גילוי נאות: התוכן הוא סאטירי, אם עדיין לא הבנת…

כחלק מהכניסה שלי לעולם השיווק והקריאייטיב עיצבתי שתי מודעות קטנות בהשראת קמפיינים פוליטיים, סתם בשביל הכיף. תיהנו

הנחש.

נ.ב: בקרוב אני אקים אתר חדש לעבודות שלי, אבל אם אתם צריכים עבודה כלשהי אתם יכולים ליצור קשר כבר עכשיו (בעמוד ה"צור קשר").

אני חייב לציין שלא עשיתי דבר מעין זה בעבר. מה זה? אממממ תגלו בהמשך. אני אהבתי, מצפה לשמוע את דעתכם עליו (כאן זה לא המקום לדעה פוליטית, אגב).

עוד יום.

פיצוצים מכל עבר, במרווחים של דקות. באמת שלא דמיינתי שאגיע למצב שכזה.

רק ירדתי לקנות ביצים, לא ביקשתי הרבה. תודה לאללה יש לנו מספיק, למה אנחנו צריכים גם את זה? מישהו יכול להסביר לי מה אני, אני ורק אני, עשיתי שמגיע לי להירצח ביום שטוף שמש שכזה?

המשך קריאה »