לאחרונה התוודעתי לז'אנר מוזיקלי שמשך את אוזניי בצורה יוצאת דופן. ז'אנר הפאנק הוא ז'אנר וותיק אשר שורשיו באמצע שנות ה70 ואשר חווה עליות ומורדות בפופולריותו במשך השנים.
להקת "הראמונס" נחשבת ללהקת הפאנק הראשונה, אם כי היו אלה הסקס פיסטולס שפרצו לתודעת הכלל עם סגנון זה. סגנון הפאנק מאופיין במוזיקה מהירה, רועשת (לעיתים קרובות, בלתי ניתן או קשה מאוד להבין את המילים) ובמסרים חברתיים ואנטי-ממסדיים.

הז'אנר המוזיקלי התרחב תוך זמן קצר לתנועה חברתית ענקית, אשר דגלה בעיקר באנרכיזם ובדעות שמאליות במגוון נושאים: זכויות אדם, זכויות בעלי חיים, פמניזם וכו'. הפאנקיסטים – אנשים אשר דוגלים בסגנון חיים התואם את הז'אנר המוזיקלי והחברתי – נוהגים להבדיל את עצם מן הכלל ע"י לבוש שונה ואי השתלבות במסגרות המוניות. כמו כן, הם לוקחים חלק בפעילויות פוליטיות התואמות את השקפת עולמם.

עד כאן הסיכום התיאורטי- עוד מידע תמצאו בויקיפדיה. מכאן – קבלו טעימה קטנה מהסגנון הכ"כ ענק הזה.

נתחיל עם הסקס פיסטולס, להקה שנחשבת כחלוצה בתחום הפאנק. חברי הלהקה אמנם לא היו בעלי כשרון מוזיקלי מפותח, אך הם חיו את הפאנקיזם מדי יום ויום, ורצו להעביר את דרך חייהם אל העולם. תקרית ידועה אחת אשר יצרה הלהקה הייתה כאשר ביום ההולדת ה50 למלכת בריטניה שכרו חברי הלקה ספינה ונגנו שיר בגנותה בעוצמה חזקה. חברי הלהקה נעצרו והשיר נאסר להשמעה ברדיו לתקופה מסוימת.

השיר, אשר שמו כשם ההמנון הבריטי "God Save the Queen" מתאר את המלכה כפאשיסטית, ויוצא נגד התנהלותה והתנהלות ממלכת בריטניה כולה.

הסקס פיסטולס שרדו תקופה קצרה בלבד, כמו גם סגנון הפאנק, אשר למעשה איבד רוב קהלו שנים מעטות בלבד לאחר שחדר לתודעת ההמונים.

למרות זאת, הפאנק חווה התעוררויות בגלים, כאשר בין גל לגל נמצא הפאנק חי "על אש קטנה" במועדונים מסוימים ובאיזורים מסוימים.
להקת האקספלויטד היא שתבעה את הסיסמא המפורסמת "Punk's not dead" (הפאנק לא מת) בשנת 1981, כאשר הוציאה שיר ואלבום בשם זהה.

עוד שיר מוצלח של האקספוליטד הוא השיר U.S.A – שיר בגנות ארה"ב (בעיקר על השיטה הקפיטליסטית).

נושא שתופס חלק עיקרי במוזיקת הפאנק הוא ההתנגדות לדת. ישנה אף להקת פאנק שעיקר שיריה עוסקים בנושא זה, Bad Religion שמה. שיר שלהם שחביב עלי במיוחד הוא Big Bang.

עוד שיר אנטי דתי מוצלח בעיניי הוא השיר Handjobs For Jesus של להקת Goldfinger. להקת גולדפינגר היא להקת פופ-פאנק (פאנק יותר רך ויותר מובן לאוזן, כך שהוא מיועד להמונים) שרוב שיריה מתמתקדים בנושאים חברתיים כגון זכויות אדם וזכויות בעלי חיים. השיר Handjobs For Jesus, שפירוש שמו הוא "אוננות לישו" הוא שיר בעל שם בוטה ותוכן בוטה. הוא יורד על האמונות המרכזיות ביהדות ובנצרות, ועושה זאת באמצעות מוזיקה שבעיניי היא לא פחות ממדהימה. יתכן ושמיעת שיר זה תפגע באנשים מאמינים, ולכן אתנצל מראש ואבקש מכל אדם אשר עלול להיפגע לחסוך מעצמו את שמיעת השיר.

קצרה היריעה וידיעתי מועטה מכדי לתקצר את תולדות הפאנק ולהרחיב על כל זרם וזרם תחתיו. מי שמצא עצמו מתעניין יוכל תמיד לתת לגוגל לחפש עבורו מידע מועיל, או אפילו לצאת בעצמו אל מועדון פאנק כזה או אחר ולגלות עולם חדש.

מה דעתכם על הפאנק כתנועה מוזיקלית וחברתית?

דבר הנחש: עבר חודש מאז הפוסט הקודם. מצטער על ההיעדרות הכל כך ארוכה הזאת שנבעה, בעצם, מעצלנות ותו לו. שום משבר כתיבה לא יכול להוות תירוץ לכזאת תקופה ארוכה של יובש. מצטער, ומקווה לשמור על תדירות כתיבה גבוהה בהמשך.

הוותיקים שבקוראים בטח זוכרים את הפוסט היחיד בבלוג שאשכרה עסק בנחשים. משום מה, כנראה כתוצאה מהפריצות הרבות לבלוג, נעלם הפוסט מעל לדפי הרשת. בכל מקרה, הפוסט עסק בשנאה העיוורת לנחשים אשר מתודלקת על ידי כלי התקשורת מדי שנה בעונה המתאימה. כתבה שפורסמה לפני שבועיים בmynet מספרת על צמד פקחים שהרגו שני נחשי צפע ארסיים בפתח ביתה של תושבת אשדוד. הפקחים, אשר לא עברו הכשרה מתאימה, אילטרו כלים מתאימים ובאמצעותם רצחו את הנחשים. היום הוחלט שהפקחים ייקנסו וישלמו על מעשיהם. מצד אחד, קשה לי להאשים את הפקחים, מכיוון שסביר בהחלט להניח שפעלו מתוך רצון להגן על האישה. אבל מצד שני, במעט יותר מאמץ יכלו להזמין לוכד נחשים שהיה חס על חייהם של הזוחלים המסכנים.

]]> http://www.thesnake.co.il/2010/08/%d7%a0%d7%97%d7%a9%d7%99%d7%9d/feed/ 4 http://www.thesnake.co.il/2010/06/%d7%9e%d7%a0%d7%95%d7%93%d7%99%d7%90%d7%9c-2010/ http://www.thesnake.co.il/2010/06/%d7%9e%d7%a0%d7%95%d7%93%d7%99%d7%90%d7%9c-2010/#comments Mon, 07 Jun 2010 18:09:16 +0000 ‫איתי אקנין‬ http://www.thesnake.co.il/?p=1424

עוד מעט… רק עוד מעט וזה מגיע… קצת יותר משלושה ימים לפתיחת המונדיאל הגדול. למרות שבעת הקמת הבלוג הייתי בטוח שאכתוב בו הרבה על ספורט, לצערי פשוט לא יצא לי (נו נו, אבל בפוליטיקה לא חסכתי). בכל מקרה, הפעם הגיע אירוע ספורטיבי שאני פשוט לא יכול להתעלם ממנו – אליפות הכדורגל העולמית – המונדיאל.

לוגו המונדיאל 2010

בשנים האחרונות כל קשר ביני לבין ספורט הסתכם באהדתי להפועל תל אביב בכדורגל. מלבד כמה משחקים בינלאומיים טובים ומשחקי ליגת-על מכריעים, התעניינתי כמעט רק באדומה שלי. אמנם בגילי הצעיר לא זכיתי לחוות מונדיאלים רבים, אבל ברור לי שמדובר בחגיגה אחת גדולה. במשחקי המונדיאל נזכה לראות את הנבחרות הבכירות בעולם (עפ"י אבי לוזון אנחנו ממש ברמתן… בולשיט) מתמודדות אחת מול השניה בשיא הכוח והספורטיביות. נזכה להתאסף עם החבר'ה ועם פיצוחים ושתיה קלה מול הטלויזיה הכי גדולה שנמצא ולהתענג על משחקי כדורגל מצוינים (וכמובן- קללות עסיסיות ברוח ספורטיבית). נזכה לחגוג, פשוט לחגוג כל גול וכל ניצחון וכל משחק מרהיב.

והמשפט האחרון בפסקה הקודמת מתקשר לעוד משהו קטן- משרד יח"צ חביב שלח לי פרסומת של קוקה קולה בצירוף כדור כדורגל ממותג ומשקפי תלת-מימד (כדי שאוכל לצפות בפרסומת התלת-מימדית בטלויזיה). הפרסומת מציגה את רגעי החגיגה של המונדיאל בצורה מאוד יפה ומרעננת, וכמובן (פרסומת, לא?) מקשרת אותם לקוקה-קולה. פרסומת חביבה למדי, הנה היא: