בלוג הנחש |

איזה בחור ממשרד יח"צ כלשהו שלח לי לינק לסרטון משעשע של תלמה ויוניליוור. אני לא יודע מה רמת האמינות של מה שתראו בסרטון, אבל הוא בטוח אחד המגניבים שראיתי. קבלו אותו:

גילוי נאות: לא קיבלתי שום תמורה עבור פרסום פוסט זה.

זה תקופה לא קצרה שאני משתעשע בהזמנת מוצרים מחו"ל. מדי פעם, כשמזדמן לכיסי (או בעצם לחשבון הpaypal שלי) כמה גרושים מכתיבת תכנים, אני מטייל ברשת וקונה בהם איזה צעצוע נחמד. ככה הגיעו לביתי שני לייזרים ירוקים, שני מצתים (לא, אני לא מעשן), פותחן בקבוקים בצורת מפתח ועוד כל מיני צעצועים יותר ופחות שימושיים. את הצעצועים האלו הזמנתי מחנות סינית פופולארית אשר שולחת את מוצריה לכל העולם וללא עלות משלוח – FocalPrice. כל מי שקונה שם יודע שהוא לא יקבל מוצר איכותי, ובטח שלא מותג מקורי. אבל מה זה משנה? שטויות בזול, צעצועים למבוגרים. חגיגה!

ומה עושים כשמחפשים משהו יותר רציני? קופצים לאיביי. בebay מוכרים מעל מליון מוכרים שונים, המציעים מאות מליוני מוצרים שונים. יש שם הכל: מחיקויי בגדים זולים, דרך מוצרי אלקטרוניקה ועד לריהוט יקר ערך. ביומיים האחרונים הזמנתי משם סווטשרט מגניב, טבעת מיוחדת ואוזניות של קריאייטיב (אמורות להיות מקוריות, לפי התיאור). לפני כמה חודשים אף הזמנתי פוסטר של Queen (שנהרס מעט במשלוח).

לקנות שטויות מחו"ל זה פשוט כיף. אני לא מדבר על דברים יקרים (שאגב, דורשים תשלום מכס) – אלא על דברים קטנים ונחמדים, כאלה שיגרמו לכם לחייך כשתקבלו אותם. אולי אפילו משהו שימושי. חלק ניכר מהמחירים שתמצאו ברשת נמוכים עשרות מונים מכל מה שתמצאו בארץ. מילה שלי.

קבלו כמה טיפים לקניה מחו"ל (רובם מתייחסים לאיביי בלבד):

* וודאו שהמקום שאתם קונים ממנו אמין: אם זו חנות, גגלו את שמה בוגל וחפשו ביקורות (עדיף של ישראלים שקיבלו את המוצר לארץ). אם מדובר במוכר באיביי תנו מבט בביקורות עליו (לא קונים ממוכר שפחות מ95% מהביקורות עליו חיוביות).

* אל תשלמו באמצעות כרטיס אשראי באופן ישיר: תהיו חכמים ותזכרו שלא תיכננתם לטוס לחו"ל לחפש את הכסף שלכם. פתחו חשבון בבנק האינטרנטי PayPal ודאגו לשלם רק דרכו (ניתן לקשר לחשבות בpaypal כרטיס אשראי ישראלי).

* בררו היטב מה המוצר שאתם קונים: יש לא מעט תחמנים וחמדנים שינסו לעבוד עליכם בעזרת תמונות מזויפות ותיאור לא ברור. רדו לפרטים הקטנים ואל תקנו מוצר שאתם לא בטוחים שעונה על דרישותיכם. אל תפחדו לשאול את המוכר שאלות שהתשובה עליהן לא הייתה ברורה לפי תיאור המוצר.

* אל תהססו להתלונן: אם קניתם מוצר מאיביי וכשהוא הגיע גיליתם שהוא שבור/לא מקורי/שונה מהכתוב בתיאור – אל תהססו לפנות למוכר ולבקש החלפה. מוכר שמעוניין להמשיך למכור באיביי ידאג לפצות אותכם היטב (כי פידבק שלילי ממכם יפגע לו קשה במכירות).

* תהיו הוגנים: קניתם משהו מאיביי? ברגע שהוא מגיע כתבו פידבק למוכר. שימו לב שהפידבקים מתייחסים בדרך כלל לזמן המשלוח ולאיכות האריזה, ולא למוצר עצמו (כל עוד המוצר עונה על הכתוב בתיאור, כמובן).

* כן, יש מחירי מציאה: יש סיכוי לא רע שתתקלו במכירות פומביות אטרקטיביות במיוחד שהמחיר הזוכה בהן נמוך בהרבה ממחיר הקניה המיידית הממוצע למוצר. יש לכם כסף זמין? לכו על זה.

* משולחים לארץ: שימו לב כי לא כל חנות או כל מוכר מספקים שירותי משלוח לארץ. וודאו שיש משלוח לישראל לפני שאתם מבצעים את הקניה. כמו כן, וודאו שעלויות המשלוח עומדות בתקציבכם.

* קרא היטב את כל התקנונים וההסכמים הכרוכים בעסקה. זכור כי אם "תחפף" אתה עלול לאכול אותה, ובגדול.

אני לא מנוסה כל כך, וזה פחות או יותר מה שהיה לי להגיד בנושא. אעדכן אתכם כשהמוצרים האחרונים שהזמנתי יגיעו.

זה כבר בחדשות, זה כבר לא יאומן. אני אשכרה כותב על זה בבלוג שלי, זה גם לא יאומן. האח הגדול, התוכנית הכי ירודה, נחותה, אידיוטית וחסרת טעם בטלויזיה הישראלית (וזה תואר שהתחרות עליו קשה מאוד) היא גם הדבר הכי מצליח בה. בכל מקום, לאן שלא תסתכלו, תשמעו על התוכנית הזאת (גם בבית הספר, מפי אנשי חינוך). לא רק שזה מעציב אותי ומעורר בי רחמים – זה גם מאוד מכעיס ומדכא אותי. אני אגיד לכם משהו שאולי תשנאו אותי בגינו: האח הגדול היא תוכנית מטומטמת לקהל של מטומטמים. זאת ועוד- היא גם מטמטמת ורוצחת את מעט הIQ שכבר היו לצופה מלפני שהתחיל לצפות בה.

מאוד קשה לי לכתוב את זה, כי חלק ניכר מחברי – כמה שהמצב עצוב – אשכרה צופים בתוכנית הזאת. וזה אומר, למתקשים שבינינו, שחלק ניכר מהחברים שלי – כמו גם חלק ניכר מהמדינה – פשוט מטומטמים. זה עצוב לי, זה מעצבן אותי, זה המצב. ולצערי, המצב הוא שכמות המטומטמים רק הולכת לגדול בשנים הקרובות. כי החברה במסלול מהיר להיטמטמות, ואין אף אחד שעוצר את זה, כי טמטום שווה כסף. אז אם משעמם לך, ואתה לא חס על שאריות הIQ האחרונות שלך, הדלק את הטלויזיה שלך ושים ערוץ 20. אתה תשתעמם בהתחלה, אך אל תדאג, כי תשתעבד בסוף.

אגב, על התוכן של התוכנית אין מה לכתוב, פשוט כי אין כזה. אני מאוד מקווה שברור לכולם (למרות שברור לי שלא ברור לכולם) שכל מה שאתם רואים בתוכנית הוא לא יותר מתסריט פתאטי אשר משוחק על ידי שחקנים לא מקצועיים.

שתי בקשות לי אליכם:הראשונה- אל תצפו בתוכנית הזאת, לא בטלויזיה ולא במחשב. זה יטמטם אתכם ויעשיר את היוצרים שלה. השניה- אם אתם מאמינים במה שכתבתי פה- הפיצו את המסר. אתם יכולים להשתמש בתוכן שכתבתי (תוך מתן קרדיט, כמובן) או לכתוב תוכן משלכם. אתם יכולים לדבר עם חברים טובים, עם זרים מוחלטים או עם קורבי משפחה. אל תשכחו שאתם יכולים להשפיע אם רק תרצו.

שוקי גלילי (עוד בלוגים: שוקי גלילי 101, חומוס להמונים), אחד מהבלוגרים הבולטים בבלוגיה הישראלית (ואחד הבלוגרים שאני יותר מעריך באופן אישי), פנה אלי אתמול בבקשה שאצטרף אליו למאבק הציבורי כנגד עמלות העו"ש. מכיוון שאין לי שמץ של ניסיון עם בנקים ועמלותיהם וטרם התפניתי לקריאה מעמיקה בנושא, כל שאעשה לעת עתה זה להביא בפניכם את מכתבו של שוקי ולקוות שהוא יסב את תשומת ליבכם לבעיה המדוברת. את דעתי המנומקת תקבלו בעתיד הקרוב, כשאתפנה לקריאת חומר מעמיקה בנושא. כמו כן, אבקש ממכם לראות בפניה של שוקי אלי גם כאל פניה אליכם – הלוא גם אתם נפגעים מאותה בעיה, מדוע שלא תעזרו לטפל בה? לכולכם יש חברים, לחלקכם גם יש בלוג או במה ציבורית אחרת. נצלו יתרונות אלו כדי להביע את עמדתכם (וזה נכון גם לכל נושא בחיים).

המכתב של שוקי:

היי איתי,

אני רוצה לבקש את עזרתך בנושא שלדעתי יהיה קרוב ללבך.

לא יודע אם יצא לך לעקוב, אבל אני מעורב בימים האלה בקמפיין של המועצה הישראלית לצרכנות נגד עמלות העו"ש. עוד פרטים על הקמפיין וגם על המעורבות האישית שלי בו, תמצא כאן

http://www.shookygalili.com/?p=523

העמלות האלו הן רק אחד מדברים הרבים שהבנקים עושים שנראים בעייתיים בלשון המעטה. מקרה עמלות העו"ש הוא מיוחד, בין השאר, כי ישנה הצעת חוק שעלתה על שולחן הכנסת שזוכה לתמיכה מח"כים ממספר מפלגות, כך שמדובר בהזדמנות באמת לשנות משהו. כמובן שהבנקים פתחו במערכה נמרצת במיוחד של יחסי ציבור שמנסה לשכנע שהנושא לא חשוב. התייחסתי לזה בשני הפוסטים האלה (יש דוגמאות מאלפות):

http://www.notes.co.il/shooky/63965.asp

http://www.notes.co.il/shooky/63662.asp

יעזור מאד אם תוכל לכתוב על הנושא ולהפנות את הקוראים שלך, לאזור הקמפיין באתר המועצה ולדף הפייסבוק (כל הקישורים והמידע בלינק הראשון). לא צריך משהו דרמטי, ארוך או מנומק. מה שחשוב כאן זו נקיטת העמדה ושמירת הנושא במודעות.

תודה מראש!

שוקי

בתקווה למדור יומי (או דו-יומי) קבלו מיני-פוסט סאטירי.

חוקרים טוענים: סרטי תלת-מימד המצריכים משקפיים מיוחדות (כדוגמת אוואטר) גורמים לכאבי ראש. חוקרים אחרים טוענים: חוקרים לא צופים בסרטי תלת-מימד, אחרת הם לא היו צריכים לחקור כדי לגלות שהם גורמים לכאבי ראש.

(כתבה)

10 שוטרים חשודים שהתעללו בפלסטיני שגנב אופנוע וסחט את בעליו. השוטרים נחקרו במחלקה לחקירות שוטרים. צל"ש יוענק להם ביום ד', כאשר הציבור ישכח מהאירוע.

(כתבה)

משרד התחבורה טוען: כביש 1 יקרוס כתוצאה מפתיחת כביש 443 לתנועה פלסטינית. הנימוק: "אם לנהגים תהיה הרגשה לא טובה על הכביש, האלטרנטיבה היא כביש 1".  לצורך פתרון הבעיה מתבקשים בכירי המדינאים במדינה לחדול מהפחדה אובססיבית של אזרחי המדינה.

(כתבה)

נכשלנו. מדינת ישראל מחזיקה בעם הפלסטיני כבני ערובה בכלא, חלק ניכר המגזרים במדינה (ערבים, מזרחים, נשים, הומוסקסואלים, חילונים, זרים ועוד..) מדוכאים באופן יום יומי על ידי השלטון ועל ידי הציבור, במלחמה האחרונה בעזה נהרגו מאות חפים מפשע- גברים, ילדים, נשים וטף. אין ספק שעד עכשיו- נכשלנו. אבל… לוותר? להניח עכשיו את השלטים והמגהפון? זה לא יעבוד. אמנם נשמע מאוד נוח "לחנך את הציבור לערכים הומאניים", אבל כיום: ילדי המדינה מחונכים בבית הספר ללאומנות ולשנאה, ואילו אזרחי המדינה הבוגרים- הם כבר מבוססים בדעות אלו. הציבור מחונך על ידי הממסד לערכים על פיהם עדיפים שטחי אדמה על חיי אדם, ערכים אשר מעצימים סטריאוטיפים ומבטלים כל אינדיבידואליות בקרב בני-אנוש. ועכשיו תנו לי להבהיר נקודה: ללא כוח ציבורי, אנחנו לא יכולים לשנות את זה!

שימו לב לדבר הבא: מכיוון שהחינוך בארץ מוכתב על ידי השלטון, כל עוד השלטון מייצג עמדות מסוימות- לעמדות אלו יחונך גם הדור הבא. וכשדור זה יתבגר, הוא יחנך לאותם ערכים גם את הדור שאחריו. מדובר בגלגל, בגלגל שאם אף אחד לא יקום ויתקע בו מקל- הוא יתגלגל לנצח. אני מאמין שאנחנו צריכים לתקוע את המקל בגלגל. אני מאמין שאסור לנו לוותר על אף מטרה בדרך אל היעדים שלנו, יעדים שלא נשיג בעזרת ישיבה בחיבוק ידיים- אלא רק בלחץ ציבורי חזק.

לחץ ציבורי אמיתי וחזק אפשר להשיג רק בדרך אחת ויחידה: איחוד המגזרים המגזרים המדוכאים. וזה מה שמוביל אותי למאבק שלנו, ושלכם.

המשך קריאה »

לא צריך לפתוח ערוץ 10 כדי לראות את "הישרדות הפיליפינים". אפשר פשוט לטייל ברחבי דרום תל אביב ולראות עשרות אלפי עובדים זרים החיים ללא זכויות אדם בסיסיות, אשר כל יום עבורם הוא משימת הישרדות. קבלו סרטון של "קו לעובד".

בעודי מסיים לקרוא כתבה באתר החדשות ynet נתקלתי במודעה אשר מתחזה לכתבה ב"מדור פרסומי" ומציעה קישור ל"כתבה המלאה". הקישור מוביל לעמוד המאוחסן על שרתי ynet (כמו כל החומר הפרסומי המופיע באתר) ומתחזה לעמוד מטעם המדור הפרסומי של ynet (רמז: אין מדור כזה).

אמנם גם בעין בלתי מזוינת ניתן לראות שהעמוד הוא לא באמת עמוד פנימי של ynet (הוא גם לא מתאמץ הרבה להיראות כך), אך אין ספק שהלוגו, מבנה העמוד ומבנה התוכן עלולים לבלבל בקלות קוראים בלתי מיומנים. כך קורה שגולשים אשר פחות מכירים את האינטרנט (בעיקר אוכלוסיה מבוגרת) עלולים ליפול בפח ולהאמין שהתוכן בפרסומת הוא כתבה אמיתית, ובעקבות כך לרכוש את המוצר המפורסם*. ynet נותנים את ידם ושמם לרמאות ממדרגה ראשונה.

* האתר המפרסם הוא במקרה, או שלא במקרה, אתר מכירות פומביות שאמינותו מוטלת בספק רב מאוד (על שיטת "המכרז ההפוך" כבר שמעתם?).

פעם נלחמנו על עצמאות.

אחר כך נלחמנו כדי להגן על העצמאות.

עכשיו, כשהעצמאות לא מוטלת בספק, אנו נלחמים על עוד שטחים שאנחנו רוצים במדינה העצמאית שלנו.

ותוך כדי מונעים עצמאות מעם אחר.

מה עשינו פה בעצם?

יובל מהגלוב כתב על חוק ישראל היום:

נמרודי הזהיר. נו, אם נמרודי הזהיר זה בטח רציני.

נמרודי הזהיר, כך נכתב בטוש, ש"ישראל היום" עלול לגרום לסגירת "מעריב" ב-2010 והטוקבקיסטים של הטוש מיהרו לציין שאם "מעריב" ייסגר בשנת 2010 זה לא יהיה בגלל "ישראל היום"; זה יהיה בגלל הניהול המחפיר של "מעריב" שנמשך שנים ארוכות והצליח בשורה של החלטות מחרידות, לדרדר את העיתון למקום שממנו לא נראה שהוא יוכל להתאושש. "ישראל היום" הוא במקרה הטוב המסמר האחרון בארון הקבורה של "מעריב" אבל הפגר נכנס לתוך הארון זמן רב לפני כן.

מצד שני, זה לא שאני מאושר מהתופעה שנקראת "ישראל היום" (ובכך חיסלתי את האפשרות שיום אחד אכתוב בו. הממממ, אז איפה הייתי). "ישראל היום" הוא עיתון בעל הטיה פוליטית ברורה ובוטה, עיתון שלא פעם התחושה שהוא מכוון לציון "מספיק": אתה מקבל עיתון בחינם, עד הבית (לא אני. הם לא מגיעים עד פרדס-חנה) והוא בדיוק מספיק לך לכמה דקות שיש לך לפני שאתה יוצא לעבודה. יש בו טקסטים קצרים, כמה פרשנויות, אתה מתעדכן במתרחש ויאללה, החוצה.

להמשך הפוסט- אין "טובים" או "רעים" – יש רק אינטרסים.