אתם מכירים אותי – אני לא כותב על החיים האישיים שלי. לא שאכפת לי שתדעו, באמת שלא, אבל אני חושב שהדיסטנס הזה של הבלוג מהחיים שלי הוא חשוב לשמירה על רמה גבוהה של תוכן (שאני לפחות מתיימר לעמוד בה). חוץ מזה, אני גם חושב שהחיים הפרטיים שלי לא כל כך מעניינים. אני סה"כ עוד נער ממוצע שקם בבוקר, הולך לבצפר, ישן בשיעור וחוזר הביתה.

בכל זאת חשוב לי לספר לכם שעוברים עלי ימים מעט מבאסים. לא סוף העולם, זה בטוח. אבל בכל זאת, סתם הייתי צריך לחלוק את זה איתכם (ועם כל החברים שלא מפסיקים לברר מה שלומי, וזה נחמד מאוד מצידם).

אף אחד לא מת, החיים ממשיכים כסדרם, ותאחלו לי לקחת את הבאסה בסבבה

ביום ראשון האחרון (18.10) נכחתי בהשקה הסגורה (בלוגרים בלבד!) של הPrivate NGN של בזק בינלאומי. אני לא אגיד שהיה נפלא, כי זה יהיה פחות או יותר רחוק מהאמת. האירוע עצמו היה סבבה וכיפי, המצגות המידעיות היו ממוקדות ומובנות (רק שתדעו, הרצאות לא ממוקדות שלא מועברות נכון יכולות להיות עינוי סיני), והן הועברו טוב. מה שכן, נראה שארגון האירוע היה חלש במקצת; כך קרה, למשל, שהשעה על ההזמנה לאירוע (16:00) הייתה שונה משעת הפתיחה (17:00) ושכתובת המקום לא פורסמה כלל (משמר השבעה זה ישוב, יש בו כמה וכמה רחובות). אבל עזבו, בואו נעבור לחלק המעניין. (ספוילר: סרטון מצחיק שלי מנסה לעוף בסוף הפוסט)

הגעתי למקום בערך ב15:20, 40 דקות לפני השעה על ההזמנה, שעה ו40 דקות לפני פתיחת האירוע (שהתחיל מוקדם בסופו של דבר, כי כולם כבר הגיעו). הייתי מעט מיואש מהרעיון שאני איפהשהו בשום מקום, וצריך לחכות שעה וארבעים דקות לאירוע שאני לא יודע מה יהיה בו ואיך אחזור ממנו, כשראיתי את ניר. ואז המצב רוח השתפר. מסתבר שניר קוריס, חבר יקר, הוזמן גם לאירוע (ושגם הוא הקדים מאוד). הסתובבנו מעט במושב היפה, ישבנו ליד המרכז המסחרי (שהוא יותר קטן מהמרכזים בראש העין, אגב) ושוחחנו על יזמות ואינטרנט. בכל מקרה, בזק בזק בזק.

בארבע וחצי בערך חזרנו לווילה גארדן (חצר-אירועים מושקעת לאללה בכל קנה מידה) וגילינו שאנחנו כבר לא לבד, הגיעו חלק ניכר מהאורחים (כמה מפתיע, אני הייתי בטוח שאני היחיד שמסתכל על השעה בזמנה). באירוע עצמו פגשתי את מורן ויניב מניוזגיק (שאפילו הסיעו אותי הביתה בסיום האירוע. תודה!), עידו קינן, רועי מצוות השיווק של בזק בינלאומי, ועוד רבים וטובים אחרים מהנטוורק הישראלית.

וקצת על הPrivate NGN: הפרייבט אנג'יאנ היא תשתית אינטרנט נפרדת של בזק בינלאומי שנועדה לאפשר גלישה במהירויות גבוהות מאוד (ומשמשת לרוכשי חבילה מהירה בלבד) גם לשרתים מחוץ למדינה. המהירויות שמדברים עליהן בבזק בינלאומי הן ממש קרובות למהירויות הגבוהות הנהוגות בעולם, וסביר מאוד להניח שבקרוב מאוד כל אחד מאיתנו יוכל לגלוש ולהוריד קבצים מחו"ל במהירויות שעד לא מזמן נראו לנו דמיוניות לחלוטין.

הנה סרטון הפרסומות לשירות:

ובחזרה לאירוע: לאחר המצגות הוצג בפנינו מתקן התעופה הנחשף עליו סיפרו לנו בזמנה ("תתכוננו לעוף"). לא התאפקתי הרבה, והנה סרטון בו אני תלוי בין שמים וארץ ומנסה לעוף. ניר קוריס מצלם, עידו קינן נרתם לעזרתי. הסרטון:

אחרי החוויה המדהימה והמבעיטה החלטתי שאם אני כבר חי על הקצה, הגיע הזמן ללכת עד הסוף (!). אז ניסיתי לאכול סושי. אף פעם לא אהבתי לאכול דגים, רק הריח שלהם מעורר בי בחילה. לכן אתם בטוח תצחקו כשתראו את הסרטון שלי מנסה לאכול סושי חי ומגעיל באופן יוצא דופן (מגעיל עבורי, לפחות). הסרטון עוד לא אצלי, אבל אני מניח שיגיע בקרוב, ואני מבטיח להעלאות ולחלוק איתכם.

ובכן, היה מעניין, היה כיף, והכי חשוב- יש מוצר מגניב, ואני מקווה שבקרוב כמה שיותר אנשים יוכלו להנות ממנו.

אומן צביעה הציב שלט במרכז השכונתי ובו הוא מכריז על "מבצע". האם זה בגלל שהמחיר המקורי עומד על 1000 ש"ח והוא מתפאר בהנחה מדהימה של שקל שלם?

"אופס"

הנחש.

אני חייב לציין שלא יצא לי לשמוע את ליברמן עושה הרבה טעויות כאלו, בכלל, הוא גאון בכל הנוגע לשיווק העצמי שלו. ובכל זאת, במאמר שהוא שיגר לבית הלבן הוא כתב:

"למרות שעמדתי בנושא היתה מקובלת על ישראלים רבים, האינטלקטואלים לא קיבלו אותה והתגובות היו – גזען ופשיסט."

ובכן ליברמן, החבר'ה החכמים קלטו אותך, נתפסת. אבל למה אתה מספר על זה לכל העולם?

וכאילו שזה לא הספיק, ליברמן מנסה להראות לנו את עמדותיו המרכזיות והלא-קיצוניות בעליל:

"אני רוצה שמדינת ישראל תישאר ציונית, יהודית ודמוקרטית. אין ברעיונות האלה שום דבר קיצוני או לאומני. אני גם תומך בהקמתה של מדינה פלסטינית בת קיימא".

כן, נו, אדון ליברמן, אתה באמת חושב שלפנות מכאן ערבים שחיים באדמה הזאת כבר דורות רבים זו אינה קיצוניות? לדרוש מהם להיות יהודים וציונים זו אינה לאומנות? [התשובות שלי: נייט ,נייט.]

האמת? קצת התאכזבתי מאותו אדם שנהג להיות ישיר וכנה (גם עם דעות מאוד קיצוניות). צר לי מאוד על הדרך החדשה שבה ליברמן מנסה למתג את עצמו (כנראה כדי שיראו לגיטימציה בהכנסתו לממשלה).

הנחש.

נ.ב: הציטוטים מובאים מכתבה בYnet, המקור כאן.

אני חייב להודות שלא הצלחתי להתאפק- מצאתי דבר שיותר מגניב מלהשתין נגד הרוח.

ציטוט הישר מהיתוך קר למפגרים:

אבינועם שחר מביט תקשורת, שהוא בוודאות אדם מגניב ונחמד שאני אוהב לשבת איתו מדי פעם, הוציא לפועל משהו שאני רק הייתי יכול לקוות שיקרה. לפני חודש בערך ישבנו יחד והוא שאל אותי איך אפשר לקדם בלוג של אחד הלקוחות שלו. הלקוח הוא חברה לשיווק של מוצרים לבית, בין היתר מוצרי נקיון וכדומה. בתור מישהו שיודע שסלבריטיז הם משהו שמוכר, החלטתי להציע לו משהו נועז קצת, בתקווה שהלקוח שלו ילך על זה.

ההצעה שלי היתה שהם ילכו ויצלמו סלבריטאים שזורקים את הזבל, יגנבו להם את השקית וירוקנו את התוכן, אם מישהו יצליח לזהות מי הסלב, הם יתנו לו פרסים. הרעיון עצמו מאוד נחמד, ואני בטוח שלא מקורי במיוחד, אבל צריך להיות מאוד נועז כדי ללכת עם זה.

טוב, מסתבר שהם עשו את זה (פסיכים שכמותם). הנה זה כאן. [והפוסט המלא בהיתוך- כאן]

נ.ב, מה שאפילו יותר מפתיע זה שהזבלונים עדיין לא מצאו את זה [נכון ל18:10].

הנחש.

טוב נו, הגיע הזמן לכתוב על זה.

בתחילת החודש הוזמנתי למפגש עם בלוגרים מטעם תומכי חד"ש בבחירות הקרובות, הסיבה- הבעתי בבלוג את תמיכתי בדב חנין לראשות ערית תל-אביב. אז למה לא? בתשיעי בדצמבר הגעתי למפגש אשר התקיים [איך לא?] במבנה "הגדה השמאלית" שברח' אחד העם בת"א. הרשיתי לעצמי לחלק את המשתתפים לקבוצות*:

- "מכובדי הבלוגוספירה" אשר, בעצם, נתנו תחושה שיש מי שירים קמפיין איכותי ומצליח.
- בלוגרים מעט פחות מוכרים ומשפיעים. (אני ביניהם)
- סקרנים חסרי בלוג.
- חד"שניקים. (דב חנין ומארגן המפגש)
- אמא שלי. (שהבהירה לי שאני לא הולך לבד למפגש שמתחיל ב21:00 בת"א, ובלי קשר גם מצביעת חדש)

במפגש דובר על המצע הפוליטי של מפלגת חדש- כנגד המצע של מפלגות אחרות (ימין ושמאל), על קמפיין התמיכה הלא-רשמי העתידי [היה עתידי. כרגע הוא כאן] אשר התבקשנו לקחת בו חלק, ואף התנהלו דיונים סביב הצעות שונות שהוצעו מצד המשתתפים במפגש (כמעט בכל נושא אפשרי, אך בעיקר סביב ההתנהלות האינטרנטית של מפלגת חד"ש לקראת הבחירות).

אני לא בקיא בפוליטיקה הישראלית וגם לא מתכנן להצביע בבחירות הקרובות (אולי זה בגלל שאני בן 14?). אבל אני חושב שחד"ש מציעים משהו שונה, משהו שאף מפלגה אחרת לא באמת מעיזה להציע: שתי מדינות לשני עמים. ואגב, אין חדש תחת השמש, מפלגת חד"ש סבורה שזהו הפתרון היחידי כבר שנים רבות.

מי אני שאלמד אותכם על הצורך שלנו בשלום ושוויון? אתם יכולים לבקר באתר הרשמי של מפלגת חד"ש, באתר התמיכה הלא רשמי במפלגת חד"ש ובדב חנין ובבלוג של דב חנין.

אפצ'י- כנסו גם לכאן, מומלץ בחום.

* סתם כי נראה לי שזה יכול להראות על גישה שונה מעט מצד מפלגת חד"ש.

הנחש.

ב"ה
בס"ד
איך בחיים?
בסד"ר

הנדון: תוספות לחינוך הממלכתי- חילוני בבית הספר. מאת מפלגת ש"ס.
לאחרונה נתקלנו בהתנגדות נחרצת למסירת תיק החינוך לידנו. מסמך זה מכיל את ההצעות ליעול ושיפור המערכת, והפיכתנו מעם הספר לעם בית-הספר. אנו סבורים שעם הצגה נכונה של מצע זה- נוכל ב"ה (בלי נדר) לקרב את העם לגאולת המשיח ולהצלחה במיצ"ב.

ולהלן התוספות:
1)מסדר בוקר, שיחה עם הרב הגדול משכונת בית הספר.

2) פרשת השבוע.

3) [שיעור] כולנו יהודים. (ובו- מדוע עלינו לקבל את השונה ולעזור לו להרפא [פסקה אחרונה])

4) [שיעור] סדר מדיני חדש. (ובו- הסבר על הדרכים האפשריות לפתרון הסכסוך עם ציר הרשע הנוראי החי בקרבנו. החל ממחנות עבודה ועד זריקה לים).

5) [שיעור] היסטוריית העם הנבחר. (ובו- כולם נגדנו!!!! אבל אנחנו שרדנו לבדדדדדדדדד! רק אנחנו! לא הגויים המסריחים או הערבים המחבלים החראות האלה!!! כוס אמא של פרעה!)

5) [סדנא לקראת בר מצווה] הכנה לכשר הצעיר. (ובה- איך לשכנע גוי ללחוץ במעלית? איך לאכול כשר בחו"ל [לא באמת, פשוט לא שואלים...]? איך להכשיר את הפיליפיני הצמוד? ועוד…)

6) [סדנא] הכנה לצבא. (ובה- איך לתרום למדינה באמת?)

אשרינו יהודים טובים! ונלך ונלכה והכל בעזרת השם יתברך! (ומוות לערבים וכו' וכו')

________________________________________________________________________

פוסט סאטירי.

הנחש.