אתם יודעים מה יותר מצחיק אותי מטמטום ואינפנטיליות? צביעות. אני שונא ואוהב צביעות בו זמנית; אוהב לגלות אותה ולצחוק על הצבוע, אבל אח"כ כועס על המטונף. ומתי זה יותר מצחיק? כשהצובוע הוא מורה שלי. כשהצבוע אמור לשמש עבורי כמודל לחיקוי או כמורה דרך או וואט-פאקינג-אבר, כשצבוע אמור להיות דמות חינוכית. והיום: המורה לאזרחות.
"החרדים לא תורמים למדינה" – פוסט על גזענות וצביעות
מאת איתי אקנין | בקטגוריה אקטואליה, הכל, חיים יום שישי 24 באפר', 2009ליברמן: "החכמים קלטו שאני פאשיסט וגזען"
מאת איתי אקנין | בקטגוריה אקטואליה, הכל, נתפס ברשת יום שישי 27 בפבר', 2009אני חייב לציין שלא יצא לי לשמוע את ליברמן עושה הרבה טעויות כאלו, בכלל, הוא גאון בכל הנוגע לשיווק העצמי שלו. ובכל זאת, במאמר שהוא שיגר לבית הלבן הוא כתב:
"למרות שעמדתי בנושא היתה מקובלת על ישראלים רבים, האינטלקטואלים לא קיבלו אותה והתגובות היו – גזען ופשיסט."
ובכן ליברמן, החבר'ה החכמים קלטו אותך, נתפסת. אבל למה אתה מספר על זה לכל העולם?
וכאילו שזה לא הספיק, ליברמן מנסה להראות לנו את עמדותיו המרכזיות והלא-קיצוניות בעליל:
"אני רוצה שמדינת ישראל תישאר ציונית, יהודית ודמוקרטית. אין ברעיונות האלה שום דבר קיצוני או לאומני. אני גם תומך בהקמתה של מדינה פלסטינית בת קיימא".
כן, נו, אדון ליברמן, אתה באמת חושב שלפנות מכאן ערבים שחיים באדמה הזאת כבר דורות רבים זו אינה קיצוניות? לדרוש מהם להיות יהודים וציונים זו אינה לאומנות? [התשובות שלי: נייט ,נייט.]
האמת? קצת התאכזבתי מאותו אדם שנהג להיות ישיר וכנה (גם עם דעות מאוד קיצוניות). צר לי מאוד על הדרך החדשה שבה ליברמן מנסה למתג את עצמו (כנראה כדי שיראו לגיטימציה בהכנסתו לממשלה).
הנחש.
נ.ב: הציטוטים מובאים מכתבה בYnet, המקור כאן.
